11

85 13 3
                                    

א י ז ו ב ל

איזובל התעתקה ללונדון למחרת. היא לא הרשתה לעצמה לחכות יותר, מחשש שתאבד את האומץ שג'יני עוררה בה.

זה היה מוזר להיות בצד הזה של הכביש. בניין הדירה של דראקו נראה פתאום גדול מאוד כשעלתה במדרגותיו - הרבה יותר מאיימת כשלא עמדה בנוחות בפינת הרחוב המוצלת שלה.

דלתות הזכוכית של הבניין היו נעולות. על קיר הלבנים הצמוד היו עמודים קטנים של מספרים ולחצנים, שלדעתה הם מהווים מערכת פעמוני מוגלגים לדירות. כמובן, היא לא ידעה את מספר הדירה של דראקו, ולא היה לה שום רצון להתקשר לאחד משכניו. אז היא הציצה סביבה לבדוק שאף אחד לא צופה, הניפה אלוהומורה נפרדת במנעול ונכנסה לבניין הדירות.

לובי הבניין היה חלל קטן וארוך, עמוס בשורות תיבות עץ. איזובל נעה במהירות לעבר גרם מדרגות צר, ולא הרשתה לעצמה זמן להסס.

אם דירתו של דראקו הייתה בקומה השלישית, ישירות מעל דלתות הכניסה לדירה, פירוש הדבר לקחת ימינה אחרי המדרגות.

מה שאומר - שזו הייתה הדלת שלו, כאן. מבודדת בקצה המסדרון בקומה השלישית. רעועה, לבנה, עשוייה עץ - וכל כך מפחידה.

איזובל נשמה עמוק. לא היה לה מושג מה עלייה לומר לדראקו; היא פחדה לתכנן את זה. היא קיוותה שברגע שהיא תראה אותו, המילים יתחילו לזרום, אבל עכשיו היא לא כל כך בטוחה.

היא הפילה את כובע מעילה.

היא התאפרה לראשונה מזה זמן רב, שהרגישה כבדות על פניה, עכשיו. כמו כן, לקח לה יותר משעה באותו בוקר לבחור בגד - הכל כדי פגוש ילד שהיא אפילו לא זכרה. לא היה לה שום הסבר לכך.

למעט - מה אם דראקו יסתכל על איזובל יאנג, ויחליט שהוא לא רוצה אותה יותר?

"תהיה אמיצה, גריפינדור," מלמלה בקול. ואז הרימה אגרוף אחד, ודפקה בחדות בדלת.

וכלום.

היא דפקה שוב. דקות חלפו - או אולי, שניות ארוכות מאוד - אבל שום דבר לא קרה. איש לא הגיע לדלת.

הוא לא היה בבית.

היא כמעט צחקה מהאבסורד שבדבר. לקח לה חודשים לאסוף מספיק אומץ לדבר איתו, ולראשונה בכל ביקוריה בדירתו, הוא לא היה שם.

דלת נפתחה מאחוריה והיא הסתובבה במהירות, והחצי ממנה שציפה לראות את דראקו הגיח. אך במקום זאת חייכה אליה אישה חביבה ומתולתלת, מתעכבת בפתח דירה שכנה. "שלום," אמרה האישה. "אני יכולה לעזור לך?"

איזובל חיבקה את מעליה סביבה והרגישה מודעת לעצמה. היא הנהנה לדלתו של דראקו. "את יודעת אם הוא בבית?"

"הילד שגר בדירה הזאת? הוא בדיוק עזב לפני כעשרים דקות בערך. אני לא מכירה אותו," אמרה האישה, בדרך של וידויי, "אבל שמעתי אותו הולך."

Dear Draco, pt.2 - דראקו היקר, חלק.2Where stories live. Discover now