א י ז ו ב ל
היה קר בתוך הקלחת הרותחת. איזובל לבשה לפחות שלוש שכבות של בגדים, ועדיין, היא רעדה.
שלוש שכבות של בגדים ולמרות זאת, כשהיא הניחה את ידה לחזה, היא הרגישה את לבה פועם דרכם.
היא ישבה בתא עגול בחלק האחורי של הבר. השעה הייתה אחת עשר.
היא שוחחה עם דראקו כמה דקות בלבד בלילה הקודם. או ניסתה לדבר איתו. הוא היה כה שיכור וכל כך מבולבל מנוכחותה, והיא חשה גל אשמה מתנפץ בכל פעם שנתן לה את המבט העצוב והלא מאמין הזה. כאילו - הוא רצה להאמין שהיא שם, מולו. אבל זה לא יכול היה להיות נכון.
היא לא ידעה מה לעשות. לא הייתה לה תוכנית, לא הייתה אסטרטגיה. שום דרך שתוכל ללכת אחריה. לכן, באי-סבכותה ובלעגה הקל, היא לקחה עליה את פיסת הקלף היחידה שהייתה לה. המכתב, המכתב היקר שלה שדבקה בו כבר חודשים, שהחזיקה באגרופה כאילו זה חלק ממנה; והיא קרעה את זה. היא נקרעה ישר במילים המלנכוליות של דראקו, ושרבטה פתק בצד השני. הזמנה לפגוש אותה כאן, כדי שיוכלו לדבר; כדי שהם יוכלו סוף סוף להבין הכל.
ברכה התנודדה בעצבנות מתחת לשולחן. היא התחילה להבין כמה דברים עשויים להשתבש בהזמנה הזו.
הקלחת הרותחת הייתה ריקה ברובה, בהתחשב בכך שזו הייתה ארוחת צהריים בסוף שבוע. כמה אנשים היו פזורים בדלילות בחדר, ופניהם בקושי נראים מהמקום שבו ישב איזובל. היא קנתה לעצמה בירה: היא ישבה ללא נגיעה במרכז השולחן המאובק.
בחלק האחורי של הקלחת הרותחת הייתה הכניסה לסמטת דיאגון. היא לא ידעה מאיזו דרך תבוא דראקו - אם אי פעם הוא יופיע. זה הציק אותה עוד יותר: היא לא ידעה לאן לחפש. לא ידעה באיזו דלת עליה לצפות, כדי להכין את עצמה לקראת כניסתו.
ידו הארוכה יותר של שעונה הפכה לשלוש. הוא איחר בחמש עשרה דקות.
זה היה בסדר, אם הוא איחר. זה היה נורמלי. זה לא היה מה לדאוג.
אבל אלוהים, היא דאגה. זה היה שונה אמש כשהיא ראתה אותו. היא עברה על אדרנלין ואלכוהול, על כעסה על לוסיוס מאלפוי. כעת, מחשבותיה היו ברורות בתוקפנות.
ראשית, לא ניתן היה להסיק מסקנות מנישואין. רק בגלל שמישהו אחר דאג לדראקו להתחתן עם אסטוריה, זה לא אומר שהוא מחבב אותה - ואפילו אוהב אותה. זה לא אומר שהוא לא מוכן להתחתן איתה.
שנית, לוסיוס מאלפוי היה יותר מסתם מטרד קטן. משפחתו של דראקו הייתה חזקה, ואיזובל חששה כי יירטו איכשהו. היא הייתה בטוחה שאם לוסיוס היה מגלה אתמול בערב, הוא יהיה מעורב עכשיו, איכשהו - או על ידי מניעתו של דראקו להגיע אליה עכשיו, או על ידי הצטרפות אליו... אם דראקו היה מגיע מלווה בהוריו, או באסטוריה - איזובל לא חשבה שהיא יכולה להתמודד עם זה.
YOU ARE READING
Dear Draco, pt.2 - דראקו היקר, חלק.2
Fanfictionאהובתי היקרה ביותר, ~ ~החלק השני ל'דראקו היקר,' (חלק 1 בפרופיל שלי) ~לא סיפור שלי אני רק תרגמתי אותו. ~כל הזכויות על הסיפור שמורות ל- @malfoyuh
