א י ז ו ב ל
ג'יני הניפה אלוהומורה בדלת הבניין והשאירה את איזובל בלובי. איזובל הלכה לאט במעלה המדרגות, משקל התקדמות היום כבד על לבה.
כשהגיעה לדירתו של דראקו היא כבר בכתה.
משקל הרגש המוגבר של חמישה ימים הצטבר בסוף; לבסוף השתלטה ונשפכה החוצה, והיא כבר לא יכלה לדחוף את זה. היא לא יכלה, עוד דקה, להעמיד פנים שהיא מתנשפת אחר אוויר בעולם שנראה כל כך נחוש להטביע אותה.
כל כך הרבה זמן היא התעלמה מהטשטוש שתפס את מקום זיכרונותיה מדראקו. העמידה פנים שזה לא מציאותי; התקדמה והתעלמה מהכל מתוך הנחה שזה לא יהיה העתיד הקבוע שלה. אבל עכשיו היא אישרה, בתוך מספר דקות, שזה בדיוק מה שהיה - שהיו שנים מחייה שהיא מעולם לא קיבלה בחזרה - והיא ניגבה דמעות מלחייה ונכנסה פנימה דרך דלתו של דראקו, מרגישה שהיא לא מצליחה לנשום -
ד ר א ק ו
הוא ראה אותה מגיעה מחלונו: צפה בה הולכת חזרה ברחוב, ג'יני וויזלי קרובה לצידה. אותו חלון שממנו יכול היה לראות את פינת הרחוב בה עמדה במשך שבועות, חשדנית וחסרת אמון; מסתכלת עליו ומנסה להתאים את חלקי הפאזל שבמוחה. החלון שבו טיפת שלג לבנה זעירה מונחת, ללא נגיעה, על האדן. הוא עדיין לא אמר לה שזה כל מה שנשאר לו מחייהם לפני כן.
לפני... הכל. לפני זה. לא משנה מה זה היה.
בֶּלִי דפקה ודחפה את הדלת במקביל. הוא פנה אליה, והוא הבין שהיא בוכה. הוא הביט בפניה המפוספסות מדמעות, ותוך שניות היה על ידה; לוקח אותה לזרועותיו ומחזיק אותה בחוזקה.
"אני לא -" אמרה, דחפה את מצחה בחזהו ונחנקת מיבבות - "אני לא יכולה -"
הוא החזיק אותה קרוב יותר, השחיל יד אחת בשיערה. תהה אם היא מרגישה את ליבו, דופק בחזהו. רצה נואשות לדעת מה זה כל כך הרגיז אותה, מי זה; אך הכריח את עצמו לשתוק.
בֶּלִי החליקה את זרועותיה סביב אמצעו וחיבקה אותו בחזרה. "אני מצטערת," אמרה בקול מעומעם מהסוודר שלו.
"שתקי," מלמל דראקו.
הוא החליק את ידיו לגב ירכיה, הרים אותה ונשא אותה אל הספה. צנח עליה, איתה.
"סליחה," חזרה על עצמה ודחפה שיער מפניה. "סליחה - אני בוכה שוב - זה פשוט הרבה -" היא עצרה; אדומת לחי, נפוחת עיניים - ואז הרימה יד והעביר את אצבעותיה לאורך קו הלסת שלו. למרות דמעותיה, שפתיה נטו למעלה לחצי חיוך. "דראקו, אתה נראה זועם."
הוא לא הצליח להצחיק את עצמו. "אני רק רוצה לדעת אם יש מישהו שאני צריך לרצוח."
"לא, אף אחד." היא הביטה בו, וגבותיה התפרסמו זו בזו, ודמעות שוב נקלעו בעיניה כשהיא נחנקת, "לא מגיע לי אותך."
YOU ARE READING
Dear Draco, pt.2 - דראקו היקר, חלק.2
Fanficאהובתי היקרה ביותר, ~ ~החלק השני ל'דראקו היקר,' (חלק 1 בפרופיל שלי) ~לא סיפור שלי אני רק תרגמתי אותו. ~כל הזכויות על הסיפור שמורות ל- @malfoyuh
