Dear Draco, pt.2 - דראקו היקר, חלק.2

20

א י ז ו ב ל

איזובל הטיחה מרפק לאחור, היישר לבטנו של התוקף שלה. היא שלפה יד כבדה מעיניה ונדדה קדימה וראשה התגלגל.

היא חשה באצבעות מחוספסת מתכרבלות בצוואר המעיל שלה, גוררות אותה לסמטה. האיש שדחף אותה לידו והיא הציצה בשכבה של שיער לבן.

היא מעדה קדימה, מתאזנת. כשהסתובבה לאחור, לוסיוס מאלפוי התקדם לעברה כששרביטו הצביע ישירות על לבה. עיניו היו מבריקות; פניו החיוורות נמשכו לגיחוך. "שוב, נכון?"

איזובל הלכה לאחור עד שפגעה בקיר בקצה הסמטה. היא השתטחה כנגדו.

לוסיוס הלך אחריה. "את יודעת מי אני, העלמה יאנג?"

לבה רעם. היא הביטה אליו בחזרה והעריכה אותו. חישבה. ואז, לאט לאט, הנהנה.

לרווחתה נראה שזה לא סיפק אותו. הוא התנשא עליה בסמטה, שיער לבן כקרח ופנים חיוורות כירח כמו דראקו אבל כל כך שונה באופן שבו הוא נשא את עצמו. באופן בו התייחס אליה - שבמקרה של לוסיוס, דרכו הייתה בשנאה טהורה ולא מסוננת.

כשהגיע אליה, לחץ את שרביטו בחזה שלה בחוזקה. "את יודעת מי הבן שלי?"

נשימתה נעצרה. "כן."

הוא צמצם את עיניו. לחץ יותר חזק על שרביטו. "ספרי לי כל מה שאת יודעת על הבן שלי."

לבה של איזובל דהר במהירות וכפות ידיה היו לחות מזיעה. אבל היא הביטה ישר אל לוסיוס. תהיי אמיצה, גריפינדור.

  היא הכירה את עיניו האפורות של דראקו על עיניה, את דאגתו העזה. היא ידעה איך הוא תופס ספלי תה, אפילו כשהם היו טריים וחמים מספיק כדי לשרוף את ידיו. היא ידעה את האופן שבו אצבעותיו הדקות מתחרות על עצם לחייה, את הדרך שמבטו צנח אל התליון בצווארה.

התליון, שהיה עכשיו לוהט: צורת כוכב שצורבת את עצמה לבשרה.

היא ידעה שהוא מחכה לה עכשיו, בדירתו. שהוא מצפה שהיא תגיע בכל רגע.

היא הרימה את סנטרה. "הוא אוכל מוות," היא ענתה וקולה קר. "הוא ניסה להרוג את אלבוס דמבלדור. הוא הציק לחבריי ולי בבית הספר. אני שונאת אותו." היא התבוננה בלוסיוס, מסרבת להיות זו שתשבור קשר עין קודם. "ואני שונאת גם אותך."

פיו התרכך לחיוך דק. "טוב מאוד," הוא אמר. "ואת יודעת איפה את נמצאת, עכשיו?"

היא כווצה את גבותיה. "לא, אני לא."

נראה שזה סיפק אותו. "טוב מאוד," הוא אמר שוב. "אז הרשי לי להשאיר אותך עם אזהרה. אם אי פעם תנסי להתקרב שוב לבני, יהיו השלכות. אני אמצא אותך ואת אמא שלך, ואעניש את שתיכן על מעשיכן חסרי במחשבה." לבסוף הוא הוריד את שרביטו. "ואני אגרום לדראקו לשכוח שאי פעם שם עלייך עין."