האובססיה שלי

זואי- פרק 12

אללה 45 כוכבים❤️

לאחר שכל האורחים עזבו, עזרתי לסלנה לנקות ולקפל את השולחנות, לאחר שכנועים רבים מצדי. היא לא הייתה מוכנה לקבל עזרה, אך לא יכולתי לראות אותה מנקה לבדה עד שעה מאוחרת, בנוסף ניקיון עוזר לי להשכיח את הכעס מגופי.

אחותי ודייגו החליטו לחכות לי בבית של אבא, כיוון שלא רצו לעזור לנקות ותירצו תירוצים. החלטתי לנצל את מקום ימצאותי וללכת לדבר עם ניקולאס.

צעדתי אל משרדו, ודפקתי בשקט.

"פתוח." שמעתי את קולו הצרוד שגרם לגופי לפעום, נכנסתי אל חדרו והתיישבתי על הכיסא בצד השני של השולחן, ממש מולו.

"אני לא יכולה." מלמלתי בזעם, כתפי עלו וירדו כיאלו סיימתי ריצת מרתון.

"מה את לא יכולה זואי, תדברי." בלעתי את רוקי והסטתי את מבטי ממנו.

"אני לא יכולה לשמוע שיש לך אישה חדשה, ואז לראות אותך מפוצץ את הפרצוף של חבר של בן דוד שלי!" כעסתי והסתכלתי על עיניו הבוחנות את בגדיי החדשים, החלפתי למכנס ורדרד קצר וחולצה לבנה שהייתה שייכת לניקולאס, הרגשתי מובכת בכל דרך אפשרית אך עדיין לא היה לי כאן בגדים חוץ מהמכנס שלבשתי מתחת לשמלה.

לא ידעתי איך להרגיש, עצבנית, מבועתת, נחושה להוציא מידע ממנו, או מגורה מהאפשרות שהוא יניח את ידיו עליי.

"את שלי, אף אחד לא יגע בך, חוץ ממני." נהם, והניח את הכוס וויסקי שלו על השולחן ברזל.
ליבי פעם בחוזקה למשמע קולו.

"אז בך יכולה לגעת מישהי, אתה אמרת שאנחנו בכלל רק ידידים או משהו דפוק כזה.. אז גם אתה שלי." מלמלתי וסובבתי את הראש כדי שלא יראה את דמעותיי, לא תכננתי לאהוב בן אדם כזה כל כך מהר.

"תסתכלי עלי." ביקש בעדינות יותר, אך עדיין לא הסכמתי להסתכל עליו.

"בואי לכאן." ביקש וטפח על רגלו.
לא חשבתי שמישהי בעולם הזה תסרב לבקשה הזאת, צעדתי לעברו בלב משתולל ונעדתי ליד.
אך הוא משך במותניי והושיב אותי עליו.

"את כל כך רוצה לשמוע עליה?" שאל וליטף את ירכיי, מעולם בחור לא נגע בי כך, וכנראה הוא שם לב כיוון שגיחך, ידו עברה על הירך החשופה שלי, עורו המחוספס נגע בעורי והעביר משב חם בגופי. ״

"אני רוצה." ביקשתי, לא בטוחה כבר מה.

"אספר לך רק את האמת, אני נשבע." מלמל והמשיך לעסות את ירכיי, לא הצלחתי להתרכז כיוון שגופי בער ממגעו.

"תספר." גערתי בו.

"כשהייתי בן 21 לפני 5 שנים, טסתי לצרפת, לסגור שם עסקים, נסעתי עם ג'יימס, ובראין נשאר כאן כדי להשגיח.
בערב של אותו יום החלטנו להשתחרר טיפה ולצאת לאחד מהמועדונים הקרובים לבית.
שם פגשתי אותה, היא הייתה יפה." עצר כדי להתנשם והמשיך.

"הייתי עדיין ילד אז, ראיתי בלונדינית עם חזה גדול והחלטתי שאני רוצה אותה, וכך היה, השגתי לילה איתה, אך היא גילתה מי אני, ודרשה עוד." כאב לי לשמוע שרצה מישהי אחרת שהיא לא אני אבל זה מובן..

"יצאנו כמעט שנה, והחלטתי שזאת היא." מלמל, פניו לא הביעו שום דבר, וכבר לא ידעתי אם רציתי שימשיך, פתאום מגעו הפך דחוי ורציתי לקום ולברוח.

"רציתי להציע לה להינשא לי, במועדון כשנפגשנו, גיליתי שהיא בוגדת בי עם גבר אחר." מלמל בקצרה וסגר את העניין, אך ידיו נשארו עלי גם כשהרגיש שאני לא רוצה.

"תסתכלי עלי." ביקש קולו עדין יותר.
"זה לא אומר שאין על מה להילחם." סובב את גופי כלפיו, והביט בעיניי, חייכתי חיוך קטן והוא חשף את חיוכו הגדול עם הגומות העמוקות שאהבתי יותר מכל.

"תשארי לישון איתי." ביקש, גופי התחמם ומגעו הפך לכוויה בעורי החמים, לא ידעתי כיצד להגיב, רציתי יותר מכל אבל דייגו וגסיקה מחכים בבית.

"אני אשאר." מלמלתי בחיוך קטן, והתחלתי להאדים כיוון שזיקפתו של ניקולאס כרגע נמצאת בין רגליי.