נחשו למי נשבר הטלפון הישן?
כל הפרקים שכתבתי לעתיד מחוקים, ויצא לי הלב עד שהצלחתי להתחבר מהטלפון הישן לחשבון הזה, תודה על 100 כוכבים בפרק באחרון❤️
נ.ב הפעם ברצינות, פרק הבא יוצא כאשר יש 65 כוכבים!
"אני אומר לך שהיא לא רוצה לחזור לבית המזדיין שלי בריאן." נהמתי.
"תירגע כבר ניקולאס, היא תחזור בסוף." מלמל בריאן ורעש התנעת רכב נשמע ברקע.
"אני לא רוצה שתחזור בסוף, שתחזור עכשיו." הנחתי את כף ידי על המצח, כאב לי הראש.
"לא אהבתי אישה כזאת בחיים שלי, אני נשבע לך בריאן אני מרגיש את הלב שלי פועם כשאני לידה." הוספתי וכאב לי הלב.
"אז לך לבית של סלנה!" כעס בריאן.
"מה אני אעשה שם?" שאלתי.
"תחזיר אותה." מלמל וניתק.
לא חשבתי פעמים, עליתי על המכונית ונסעתי אל סלנה, נזכרתי בפרצופה כאשר לא הסכימה לבוא איתי הביתה אחרי שאכלה את ההמבורגר.
פגעתי בה.
הילדה הזאת כל כך עקשנית לעזאזל.
לאחר כמה דקות הגעתי ודפקתי על הדלת, אני מקווה לא להעיר את סלנה.
"מי זה?" שמעתי את קולה של זואי, אך לא עניתי.
"אם זה שוב אתה סוטה אחד אני נשבע-" הוסיפה ופתחה את הדלת, שחשפה את יופיה, פרצופה הנקי מאיפור ותלתליה היפים נחו על פרצופה העגלגל שהיה מעט נפוח, כנראה שקמה משינה.
רק אז שמתי לב לפוטר האפור שלי שהתיישב עליה כמו שמלה, כאשר קלטה שזה אני טרקה את הדלת בפרצופי.
"תפתחי זואי." מלמל ודפקתי על הדלת עוד הפעם.
"לא." מלמלה ובקושי שמעתי את קולה.
"אז אני אשבור את הדלת המזדיינת שחוסמת ביני לבינך." נהמתי אך באותו הרגע הדלת נפתחה וחשפה אותה.
"הייתי צריכה את זה." מלמלה והצמידה את זרעותיה אל גופה.
"ואני צריך אותך." מלמלתי והמשכתי להביט בה.
"לא אכפת לי מהסווצרט המזדיין אני אתן לך את כל הארון שלי." הוספתי וחייכתי חיוך קטן מעצם המחשבה שהיא ישנה עם הסווצרט שלי.
"אתה שלחת אותי לכאן." מלמלה ותפסה את הדלת בנסיון לסגור אותה, אך הנחתי את רגלי והשארתי חריץ קטן.
"אני לא הולך." נהמתי.
"גם אני לא." מלמלה ונכנסה אל תוך הבית בעייפות, נכנסתי אחריה וסגרתי את הדלת.
"על איזה סוטה דיברת?" שאלתי כאשר צעדתי אחריה לחדרה, לא מיהרתי להסיק מסקנות, אפילו שכעסתי.
"לא עניינך." מלמלה בעקשנות ונשכבה על המיטה, נשכבתי מעליה כשידיי מונחות בצידי ראשה ומחזיקות אותי מליפול עליה.
"זה עניין שלי, לדעת מי מתעסק עם אשתי." לחשתי לאוזנה והרגשתי את הרעד בגופה.
"לעתיד, אשתך לעתיד." תיקנה אותי בכעס, והניחה את ידה על החזה שלי, בנסיון לדחוף אותי ממנה, אך זה גרם לי רק להתקרב.
אני נצמד אליה ככל שאני יכול בלי להפיל עליה את משקלי, שפתיי מרפרפות מעל שפתיה בעדינות, נשמותיה מואצות והלב שלי איתן.
אני מכניס את ידי בשערה הרך והמסובך, אך היא מתרחקת מאט.
"לא." ממלמלת בשקט מתחמקת משפתיי, עיניה מתחמקות מעיניי.
ליבי הולם בחזי בחוזקה, ואצבעותיי עדיין מעקצצות מתחושת העור החם שלה בידי.
"אני נשבע לך שאם לא הייתי רוצה לשמור עלייך טהורה לחתונה.. לעזאזל מה הייתי עושה לך." נהמה נפלטה מפי ועיניי הפשיטו את גופה.
"תן לי לישון." מלמלה וסיבבה את גופה הצידה.
נחתי לידה והנחתי את ידי על המותן שלה ומשכתי אותה צמוד אלי, נהמה קטנה נפלטה מפיה וחיוך קטן עלה על פניי, היא לומדת ממני..
"עד שלא תגלי לי מי זה "הסוטה" לא אשחרר אותך." מלמלתי ודגדגתי אותה, הצחוק שלה גרם לליבי להרגיש חלש, עד שהיא דיברה.
"הש..השכן." התנשמה.
"לכי לישון." הנחתי את ידי בחזרה על המותן שלה, ועצמתי את עיניי, שנתי הייתה קלה מאז ומתמיד אך הפעם ישנתי טוב כמו שמעולם לא ישנתי כיוון שהייתי לידה.
YOU ARE READING
האובססיה שלי
Romance״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני ש...
