(פרק הבא ב-25 כוכבים❤️)
"הוא החזיר אותי הביתה.. הוא לא נתן לי ללכת ברגל." אני מספרת בהתרגשות לגולייט על כל מה שקרה אתמול.
"זואי." היא נאנחת, ומחייכת חיוך קטן.
"הוא חלק מכנופייה.. הוא יבגוד בך בסופו של דבר, אין להם לב." היא ממלמלת.
"זה לא נכון גולייט." אני מייללת, ומטה את צווארי אחורה אל כרית הספה.
"זה נכון ילדת ¹קשת וענן." היא מקניטה אותי וצוחקת בקול.
"את כזאת מבאסת." אני ממלמלת בעצבות.
"את יודעת שאין גבר שלא ירצה אותך..בואי נצא קצת!" גולייט ממלמלת בהתלהבות, ועוקפת את הספה.
"לא." אני ממלמלת בעייפות.
"את בהריון!" אני צועקת, אך חיוכה המשועשע לא יורד מפניה.
"לא אכפת לו ממך." היא מגחכת, אך אני נועצת בה מבט נוקב.
"זה לא נכון." אני מתגוננת, אך הגבה השמאלית שלה עולה, והיא משלבת את זרעותיה, היא לא קונה את זה, שיט.
"נלך, בתנאי שאת לא שותה." אני קובעת, וקמה מהספה.
"רק יין." היא ממלמלת וזוקרת את גבותיה מעלה.
"אז לא הולכים." אני נוחתת על הספה בחזרה.
"זואי.." היא מתחננת כמו ילדה קטנה, ואני לבסוף מתייאשת.
"לכי תתלבשי, ותביאי כסף, אין לי.." היא מתבכיינת ומתיישבת על הכיסא, ג'ולייט לא צריכה להתארגן לעומתי, היא כבר לבושה, בטופ בצבע כתום זוהר ובגינס נמוך וקצר.
שמתי את השמלה האפורה, שחשפה רגל אחת שלי והתאפרתי מעט.
נעמדתי מול ג'ולייט מחכה לשמוע את תגובתה בעניין.
עיניה מתרחבות, והיא קופצת מהכיסא ורצה אלי.
"מדהים!" צווחת, וגורמת לי לצחקק.
"לכי לשאול את אבא.." ממלמלת ג'ולייט.
"זה הזמן שתשלימי איתו!" אני אומרת, אך היא מסובבת את ראשה ימינה ושמאלה כמו ילדה קטנה, אני מגלגלת עיניים וצועדת אל הטלפון.
"אל תשכחי לבקש רשות גם מבעלך לעתיד." היא מקניטה, ודוחקת בי קלות בצלעות, אך אני מגלגלת עיניים ומחייגת לאבי.
"היי.. אבא." אני ממלמלת בשקט.
"זואי, אני עם ניקולאס.. זה דחוף?" אני מקמטת את מצחי ולא מבינה מדוע הם יחד.
"אני וגולייט יכולות ללכת למועדון? נלך עם אחד השומרים.." שאלתי את אבי מתעלמת מכך שניקולאס אצלו.
"לא." אני שומעת את קולו הצרוד של ניקולאס, קול נשימתו רוטט באוזני, שולח דגדוגים במעלה עמוד השדרה שלי.
"שאלתי את אבי." אני עונה לו במהירות.
"אומנם אני לא אביך, אך אני אחראי עלייך." הוא קובע.
"אתה לא אחראי עלי." אני מתעקשת.
"את שלי." קולו מתגרה, מהדהד בי כל הדרך עד לבהונות. פי יבש, ולמשך כמה שניות קשה לי להגיב.
"תחכי עם אחותך, עוד חמש דקות אני בא." קובע ומנתק.
"שמעתי." היא צחקה בקול רם
*¹- הכוונה לילדה עם יותר מידי תקווה, שלא מסוגלת לראות את הרע.
YOU ARE READING
האובססיה שלי
Romance״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני ש...
