ניקולאס- פרק 33

4.4K 259 37
                                    

פרק הבא 100 כוכבים!!!

היא בסדר כל עוד תיקח את הכדורים שהבאתי לה במרשם.״ מלמל הרופא לסיכום והסתכל עליי.
הנהנתי והודתי לו על כך שבדק אותה.

הרופא יצא במהירות והשאיר אותנו לבד.
רגל אחת שלה התייצבה על הריצפה אך כשהורידה את השניה מעדה, הסתובבתי מכדי להושיט לה את ידי אך זה היה מאוחר מידי כיוון שנפלה עלי וריסקה את גופה על גופיי, הלוואי שהכאב היה משתק אותי מהמחשבה שהציצים שלה דבוקים לחזה שלי.

פאק.

אחזתי בגופה בעדינות משתוקק למגע החם שלה, אוי אם לא הייתי שומר על כבודה עד החתונה הייתי מזיין אותה כל החיים שלי ולא נח לשניה.
שיניי רוצות לקרוע את הבגדים מגופה והראש שלי מסתובב מהמחשבה שאגע באישה הזאת.

צחקוק קטן נפלט מפיה והיא הניחה את ידה על בטני בנסיון לייצב את עצמה.

״סליחה.״ מלמלה וייצבה את עצמה.

״על מה?״ שאלתי ואחזתי בידה.

״על כך שהעמדתי את החבר הקטן שלך.״ ציחקקה עם חיוך שובב ואחזה בראשה.

״אוי כאשר תראי אותו תביני כמה הוא לא קטן.״מלמלתי וחיוך נפרש על פניי.

שלחתי הודעה אל בראין וביקשתי שיקפוץ להביא לי את התרופות שהביא הרופא במרשם לזואי.
לאחר מכן עלינו אל הרכב ונסענו לביתי.

האישה היפה ביותר בעולם הזה נראת כל כך מותשת ועייפה.
זה היה אשמתי.
וידעתי את זה.
במקום ללכת להודות לה שהצילה את החיים המזויינים שלי אני כועס עליה כי סיכנה את שלה.
אני נשבע שבחיים אף אישה לא גרמה לי להרגיש כמו שהיא גורמת לי.. זה דפוק.

מרינה ידעה מי אני, ושיחקה משחקים מלוכלכים.. היא התנהגה כמו זונה שלא ידעתי לשלוט בה.
הכל הפוך עם זואי.
כשהייתי עם מרינה הרגשתי מת, הייתי תקוע כל הזמן ברצח, סמים וסגריות.. היה פעמים שהייתי שוכח לאכול מרוב שהשתתקתי מהגרס.
הזמן הזה שזואי לא דיברה איתי הרגיש כמו נצח.
עישנתי כמו קטר ונזכרתי בימים ההם.
כשאני ליד זואי אני שוכח מהכל, כאשר סיגריה נחה על שפתיי אני יודע שזואי מעקמת פנים, בגלל הריח.

היא לא מגיעה לי, היא צריכה להיות שייכת לגבר טוב.
אני כזה דפוק.. כל הזמן הזה התחמקתי מאהבה וחשבתי שכאשאר היא תגיע אני אצליח לחסום אותה.
אבל זה לא עבד לי.
והימים שלא דיברנו גרמו לי להבין כמה אני טמבל.

ראשה נח על שימשת הזכוכית.
״תפסיק להאשים את עצמך, אז לא ישנתי בלילה.. אוי ואבוי, כיאלו לא כל אחד עשה את זה כשהיה קטן.״ מלמלה בשקט.

״הסתכלת במראה?״

״זה מעליב, וכן.״ מלמלה עינייה מתפסות לאט אל עיניי.

״את יפה יותר מכל דבר בעולם הזה, אל תביני אותי לא נכון.״ גומה אחת שלה הופיע למשמע דבריי ולעזאזל זה סקסי ברמות..

עיניי נחו על גופה השחום שחנק את גרוניי.
״אתה חושב שאני יפה?״ מלמלה בהתגרות, לשונה האדמדמה עוברת באיטיות על שפתייה גורמת להן להראות טעימות.

"אני חושב שאת ההגדרה ליופי." השבתי עיניי לא יורדות גם לא לשנייה אחת משפתייה, חיוך גדול עולה במהירות על שפתייה ועינייה קורנות לעבריי.

הודעה נכנסת מ-בראין:
תגיע עכשיו! תקפו אותנו בדרך חזרה, כנראה החיילים של ראין. דודה פולי בסדר אבל סמי.. הוא.. אני אקח אותו לבית החולים לך עם גיימס הוא יודע לאן הם נוסעים.
אל תגיד לזואי.
גולייט תתקשר אליה.

האובססיה שליWhere stories live. Discover now