האובססיה שלי

ניקולאס- פרק 16

פרק הבא 55 כוכבים❤️
(הפרק הבא הולך להיות ארוך, מאיזה נקודת מבט תרצו, ניקולאס או זואי?)

אני מרים את גופה על השולחן, ומתייצב בין רגלייה הפתוחות, תפסתי את ידה וניסיתי לבחון את המצב, הכוויה לא הייתה חמורה אך שנאתי את ההרגשה שכואב לה, גם כשניסתה להסתיר זאת.
מרחתי אלוורה בעדינות ונזהרתי לא להכאיב לה.

היא נראת מנותקת ופגועה, מלאת מחשבות כמו ביום של הפגישה, וידעתי שזה בגלל דייגו, הבעת הפנים שלה כשהבינה שלא התכוון לספר לה על זה שיעבור ללונדון מניו יורק.

דייגו היה אחד מחייליו החשובים של אביה של זואי, וידעתי זאת כיוון שהעסיק אותו בניו יורק, השערתי שהחזיר אותו ללונדון בגלל שעומדת להיפתח מלחמה נגד הכנופיות בסביבה.

זואי פלטה אנחה וירדה מהשולחן כאשר סיימתי לחבוש את ידה, הוראתי לחיילים לפרוק את המזוודות שלה ואני כבר אכניס אותם לבית וזה מה שעשיתי, זואי לקחה כמה בגדים והלכה להתקלח ולהשים פיגמה בזמן שחשבתי מה לעשות.

רציתי לרצוח את דייגו על כך שגורם לה להרגיש בצורה הזאת, אך הוא בן דוד שלה, לעזאזל.
הוא דואג לה, ידעתי שאמר לגולייט כיוון ששמתי זאת.
צעדתי אל עבר המשרד והרמתי טלפון לגיימס.

ניקולאס: ג'יימס, תגיע עוד רבע שעה, אנחנו צריכים לדבר.

ג'יימס: אני מגיע.

ניקולאס: שמור על עצמך בדרך.

"ניקולאס!" שמעתי את זואי צועקת מחדר האמבטיה, גופי התחמם מהמחשבה עליה ערומה תחת זרם המים.

"מה יש?" שאלתי בזמן שעמדתי מחוץ לדלת האמבטיה.

"אני חושבת שהברז משתגע" מלמלה והתעטשה.

"אז תצאי מהמקלחת, את תתקררי." קבעתי.

"אני עם סבון בשיער." ממלמלת וקולה רועד.

"אני יכול להיכנס?" שאלתי והנחתי את ידי על ידית הדלת הקרה.

"כן." פאק.
נכנסתי אל תוך האמבטיה רואה אותה עטופה במגבת שצמודה לגופה, חום עובר במפשעתי והזין שלי פועם.
שיט, אני מסיט את מבטי אשר תקוע על גופה.

"אני כבר חוזר." אני ממלמל ורץ אל המטבח לקחת את הקומקום.
"המים לא רותחים אל תדאגי." שפכתי על ראשה מים כאשר התיישבה באמבטיה, הקפדתי להוציא כל טיפת סבון מראשה.

"זה בסדר?" שאלתי, וליפפתי את תלתליה על האצבע שלי.

"זה יותר מבסדר." חייכה חיוך חם והתרוממה, אחזתי בידה כיוון שעמדה להחליק.

"תודה." ציחקקה ועמדה בכוחות עצמה.

"גיימס מגיע, אם את רעבה, אבקש מסלנה להכין לך אוכל." חייכתי חיוך קטן בחזרה אך היא עיקמה את פרצופה בצורה חמודה, מה לעזאזל, ממתי אני אומר על מישהי, חמודה.

"אני יודעת להכין אוכל." מלמלה וקמה על רגליה, "אם אתה רעב, תבקש מסלנה אוכל." חזרה אחרי בלעג, וברחה מהאמבטיה אל החדר.

אני זוכר את הפעם האחרונה שחזרו אחרי בלעג, הוצאתי לו את הלשון מהמקום.

הלכתי אל המרפסת והתיישבתי תחת שמיי הכוכבים, השעה הייתה רק 19:30 והיה נראה ממש כמו אמצע הלילה, היה ה-4 לאוקטובר עכשיו, כך שלא הופתעתי מכך.

"אני אראה סרט." שמעתי את זואי ממלמלת מאחוריי, הנהנתי ובחנתי את גופה, היא לבשה פיגמה של מיקי מאוס, מכנסים קצרים מידי שחושפים את ישבנה המושלם, אני צריך לשרוף את המכנס הזה. וחולצה אשר יושבת כמו חולצת בטן כיוון שהחזה שלה מעלה את החולצה, הרצון שלי לקרוע את החולצה היה גדול, גדול מידי.

"זואי, תקחי שלט, הבית שלך." מלמלתי וראיתי אותה מסתובבת והולכת אל החדר, אך העיניים שלי היו ממוקדות בישבנה הקופץ.

דלת הבית נפתחה, וסלנה נכנסה עם גיימס, שבידה שקית מלאה במצרכים.

"אניח לכם לדבר." מלמלה סלנה והלכה אל עבר המטבח