"אתה לא יכול." צעק אחי הגדול, לעברי בזמן שהלכתי אל חדרי.
"אם עוד מישהו אומר לי שאני לא יכול משהו , אני אשרוף אותו חיי."
"אבל.. אתה לא מבין, הוא יתן לך את הבת הקטנה שלו, כולם מדברים עליה, הוא לא יתן לך את הבכורה!" צעק.
"ולמה זה בעיה? הבכורה שלו בהריון." אני לא מתכוון לדאוג לילד שלא שייך לי, אין לי תועלת בכל הדברים האלה, אני לא רוצה או צריך ילדים.
"אתה יודע טוב מאוד. כל הגברים מדברים עליה, על הצורה שהיא הולכת
אתה יודע את זה שהאישה הזאת מתוארת כ-הדבר הכי יפה במאפיה ואני נשמע כמו פתי מזדיין אבל זאת האמת, אביה לא מרוצה מזה שאתם מתחתנים, אבל אין לו מה לעשות, כי אתה לא מסכים לקבל את הבכורה שלו!" עיניו בערו מכעס.
"די עם השטויות גיימס, אני לא רוצה אותה הכל זה למען הכוח." מלמלתי וסגרתי את דלת חדרי, התחלתי להתארגן לארוחה שבה אפגוש את האישה הזאת, שמדברים עליה ללא הפסקה.
לקחתי את החליפה האפורה שלי ולבשתי אותה, הכנסתי לכיס חבילת סגריות, ואת אקדחי הכנסתי לחגורה.
"תסע לשם." מלמלתי אל עבר אחי הגדול.
"אתה עושה טעות." קבע.
"אני אוהב טעויות." מלמלתי.
"היא יפה." הודיע לי.
"אני לא קונה יופי, וגם לא אופי." מלמלתי בשקט, ויצאתי מהמכונית אל עבר הבית של משפחת סנדרה גיימס לא נכנס יחד איתי, הוא הוריד אותי ליד השער ועזב.
הבית היה לבן, וגדול.
כמו שציפיתי שיהיה.
"אדוני אוכל לעזור לך..?" שאלה אישה בסביבות גיל ה-30 לחייה, עם בטן עגולה שבולטת החוצה, פניה נראו מעט לבנות, שיערה חום וחלק וגופה רזה נורא.
היא כנראה בהריון כיוון שגופה דקיק אך בטנה בולטת מעט כמו חצי כדור זאת כנראה האחות.
"תגידי לאחותך לבוא." הודעתי.
"אגיד לה." נכנסה בצעדים כבדים חזרה הביתהמחזיקה את הבטן שלה כיאלו עמדה ליפול
צעדתי אל תוך הבית, שמבפנים נראה מזמין יותר, והתיישבתי על הספה המנקות והשומרים שהסתובבו הביטו בעניין ובחנו את צעדיי.
"ניקולאס.. היא כבר יורדת." מלמל סנדרה, אביה של האישה שאיתה אני אמור להתחתן כדי לקיים ברית, הוא התיישב לידי, עצבני.
רגלו קפוצה, וידו מאוגרפת לאגרוף אדוק.
"מתי אני אוכל לקחת אותה?" שאלתי.
"הוא לוקח אותי?" שמעתי קול מופתע, הקול היה חזק וקולע, נשי ומתוק להפליא.
"כן" הודעתי ולא טרחתי לסובב את ראשי.
"מתי?" שאלה, קולה מהוסס.
"היום בערב." קבעתי, וניסיתי לדמיין אותה לפי קולה, כנראה דומה לאחותה, שיער חלק, חום, גופה זהה לשל אחותה וכנראה לבנה.
"אלך לעזור לגולייט, אכין לה אוכל ואסדר לה תיק לקראת הבית חולים..?" שאלה את אביה, וחיכתה לאישורו.
אז הסכמתי לעצמי לסובב את הראש, היא הייתה גבוהה מהממוצע, כנראה 1.70, שיערה כהה וגלי, גופה מלא רק במקומות הטובים ועורה שזוף.
עכשיו הבנתי למה מדברים עליה בלי הפסקה.. איך אפשר שלא.
"היום?" שאל אביה והרים גבה אחת, נראה לא מרוצה מההחלטה שלי.
"היום." קבעתי, וקמתי מהספה.
"אבקש מאחי לקחת אותה, בשעה 18:30." הודעתי, ויצאתי מהבית, אל עבר דרום קנזינגטון, שם אחיי מחכים לי, אנחנו הולכים לסיים את העסקה עם משפחת, בנג'מין.
YOU ARE READING
האובססיה שלי
Romance״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני ש...
