יאלה פרק הבא ב-55 כוכבים❤️
גיימס ישב מולי והסתכל על הטלוויזיה, משדר חדשות התנגן.
"אחרי שמונה שעות של חילופי אש כבדים, הרשויות הודיעו כי לא מצליחים להתגבר על מרחץ הדמים הקטלני, כ-82 נרצחים.
העימותים פרצו לפנות בוקר, במדינת אנגליה.
כחלק מקרבות בין כנופיות הקשורות לקרטלי סמים ונשק בינלאומיים. בסרטונים ובתמונות ברשתות החברתיות נראו גופות, חלקן שרופות, וחלקן מוטלות על הקרקע.
לפי גורמים רשמיים, הירי נמשך כשמונה שעות, ובשעות אחר הצהריים דווח על חידוש העימותים בחלקים במזרח לונדון, הנשיא, הכריז מצב חירום." הכתב הודיע.
מבטו של ג'יימס לא העיד טובות.
"אם המלחמה לא מגיעה לצפון לונדון, אנחנו לא מתערבים." קבעתי ולא השארתי מקום להמשיך.
"אדבר עם בראין, כשיחזור, הוא עוזר להם עם הנשק, אם יתפסו אותנו, אנחנו נהיה בראש המטרה של המלחמה הזאת." המשכתי.
ידעתי מה יקרה אם המלחמה תתפוצץ בצפון, ידעתי שאצטרך ללכת אל ההורים של החיילים שלי, ולספר שבנם מת.
ולעזאזל החרא הזה היה הדבר האחרון שרציתי לעשות.
"ברגע שיוכלו לתקוף אותך, הם יתקפו." מלמל גיימס, ידעתי שצדק, אבל לא הייתי מוכן להתערב כרגע, יש יותר מידי סיכונים, יחפשו את הקרובים אלי אם אעז לעשות משהו בפומבי.
"בכל מקרה אני הולך, שים עיניים על הבחורה שלך." הוסיף ויצא מהמשרד, הוא מתרגל אל זואי.
יצאתי מהמשרד אל המרפסת והתיישבתי על הכיסא עם העור השחור, הנחתי את ידי על ברכיי ואת ראשי בין כפות ידיי, וחשבתי מה לעזאזל אני עושה עם הבני זונות האלה, אני לא אוכל להתחמק מהם לנצח, אני צריך להגיב בצורה כלשהי כי אם לא, הם יפגעו בנו כדי לעורר פחד ועניין.
קמתי להתארגן למיטה והלכתי לעבר זואי מחפש את חום גופה ומוצא אותו בקלות.
"אתה בסדר?" שאלה והתקרבה אל גופי, ידיי עוטפות את גופה וגבה צמודה אל בטני.
"יש מלחמה." מלמלתי ועצמתי את עיניי, בנסיון להיפטר מהמחשבות המעמיסות על ראשי, זואי הניחה את אצבעותיה מעל אצבעותיי והלכה לישון, כיאלו הבינה לבדה שאיני במצב רוח.
ידעתי מה לעשות, וידעתי שזה יהרוס אותי ברמה שאף דבר לא יכול, אבל אני חייב.
למחרת בבוקר, הוראתי לסלנה לקחת את כל בגדיה של זואי ולהכניס למזוודה, למרות פרצופה המבולבל לא שאלה שאלות, רק הנהנה ועשתה כדבריי, זואי עדיין ישנה והילה לבנה נחה מעליה, התקרבתי בשקט ונשקתי למצחה.
"ניקואלס..?" מלמלה בשקט ומצמצה כמה פעמים.
"תתארגני אנחנו יוצאים." הוראתי לה בזמן שעיניה נחות עלי במבטן הרך, לא השארתי לה זמן לשאלות ויצאתי מהחדר, דיברתי עם סלנה ועכשיו נשאר רק לדבר עם זואי.
YOU ARE READING
האובססיה שלי
Romansa״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני ש...
