האובססיה שלי

זואי- פרק 48

עוד פרק ב115 כוכבים!!!

הראש שלי הסתחרר והרגשתי כיאלו אני על קרוסלה, הגרון שלי היה יבש והייתי חייבת לשתות מים, פתחתי את העיניים ולא ראיתי דבר, היה חושך.. חושך שלא מראה את התקווה

שנאתי חושך מגיל קטן שנאתי אותו כל כך.
הוא גורם לי לפחד.
הוא גורם לי להרגיש כל כך קטנה.

הלב שלי פעם בחוזקה וסירבתי לפתוח את העיניים אז השארתי אותן עצומות דמיינתי את ניקולאס לידי מחזיק לי את היד ומדבר, זה היה הדבר היחיד שהצליח להרגיע אותי.

דמיינתי את הקול שלו, הקול היפה ביותר בעולם מדבר וצוחק, דמיינתי אותו מסתכל עלי ומנשק אותי בחוזקה כמו שעשה ממש לפניי כמה שעות או ימים? כמה זמן עבר דרך אגב?

אולי הוא מצא אותי ואני עכשיו על המיטה שלו? אולי אני בכלל בבית ויש פשוט חושך בחדר?

התחלתי למשש את הסביבה שלי עם הידיים עד שנתקלתי במשהו מוצק, הוא היה עגול עם כמה שקעים, אצבעותיי עברו על הבליטה שלו ואז זרקתי את זה רחוק ממני, מה אם זה פאקינג ראש של בן אדם?! והבליטה זה אף! שמעתי את החבטה מהזריקה ורציתי להקיא.

התפללתי לטיפת אור, רציתי לדעת איפה אני.

וכמו חלום שהתגשם דלת נפתחה, הדלת של המשאית? מה לעזאזל.

״נחת כראוי אע?״ שמעתי את קולו המבחיל של החוטף.
רציתי לצרוח עליו שאני מעדיפה לישון בתוך פח זבל מסריח מאשר כאן אבל הרגשתי חלשה מידי בישביל זה.

הסתכלתי על הדבר העגול שזרקתי והבנתי שזה בכלל אבטיח עיניו עקבו אחר המקום שבו הסתכלתי והוא התחיל לצחוק.

״אני הולך אל הבית שלנו את באה?״ שאל, התחלתי לצחוק

״אין שלנו, אתה מבין? יש שלך ויש שלי ושל ניקולאס.״ מלמלתי בעוקצנות אך הוא התרגז וסגר את הדלתות בחזרה, שיט.
למה לא שמרתי על הפה שלי סגור לפחות הפעם?
הייתי משתחררת מהחושך המגעיל הזה.

אני מאוד מקווה בישביל ניקולאס שהוא כבר בדרך לכאן כי אם לא אני אאבד את זה, דמעות זלגו מעיניי וזמזמתי לעצמי שיר בתקווה שיסיח את דעתי.

My man (my man)
My man is still my man (my man)
Don't get misunderstand
Got big rock on my hand
Can't take my, no no no no
My man is still my man (my man)
Don't get misunderstand
Got big rock on my hand
Can't take my, no no no no
I don't know what you heard
What's mine is mine, is not yours
Run along go 'n find the next thing
'Cause you already know you was a flex thing

התנשמתי ושמחתי שאני זוכרת את כל המילים של השיר המטופש הזה שגולייט הכירה לי.

I know he bought you that purse
But he copped me that first
Sendin' nudes, yea I see your sexting
But I'm the main one that he invest in
He might be stupid, foolish, crazy
He might just act like you his lady
Don't let his sweetness fool you, baby
'Cause I'm that bitch so get to know me
My man (my man)

My man is still my man (my man)
Don't get misunderstand
Got big rock on my hand
Can't take my, no no no no
My man is still my man (my man)
Don't get misunderstand
Got big rock on my hand
Can't take my, no no no no

עצמתיי את העיניים והתנשמתי התפללתי שניקולאס יגיע כבר כי לא היה לי מה לעשות או איך לברוח, לשבור את הדלתות ולהשתפשף מהכביש, ניסיתי אבל הדלתות נעולות מבחוץ עם ברגים.

חשבתי על לנסות לעשות חור במשאית אבל הייתי עייפה מידי ומסוחררת, הנחתי את הראש על ריצפת המשאית.

שכבתי שם כל כך הרבה זמן שהרגשתי כיאלו האיברים שלי לא מסוגלים לזוז, אני חושבת שעברו כמה שעות אבל אני לא בטוחה.. הבטן שלי התחילה לקרקר והגרון שלי היה יבש כמו מדבר שלא ירד בו גשם 100 שנה.

״לפחות תביא לי מים!״ צעקתי בטיפת הכוח שנותר לי, הרגשתי כיאלו אני הולכת להתעלף, עברו כמה דקות והדלת נפתחה.

״תצאי, יש מסעדה ליד הכביש נוכל לאכול שם.״ מלמל והביט בי יושבת במהירות כיוון נוכחותו.

התרוממתי לאט עם ראש מסוחרר, פחדתי ליפול וממש לא רציתי שהוא יבוא להחזיק אותי אז התנהגתי כיאלו אני בסדר.

כאשר היה צריך לרדת מהמשאית לא קפצתי אלא התיישבתי והנחתי את הרגליים על הקרקע כך שלא אפול מהחולשה שהרגשתי.

צעדתי אחריו כמו שבויה והתיישבתי על הכיסא במסעדה המפוארת, לא רציתי לשבת כאן, לא רציתי להיות בנוכחותו, אבל הייתי רעבה וכל כך צמאה.

הוא הזמין דברים וכאשר הגיע הקנקן מים שתיתי כמעט את כולו.

״אין לך משפחה, אין לך אמא, אבא שלך מכור לסמים ונשים את לבד בעולם הזה. למה שלא פשוט תהפכי להיות הזונה שלי? תעשי בישבילי מה שאת עושה בישביל ניקולאס, אין לך זכות להיות מאושרת בעולם הזה.״ לפתע מלמל והמביט בי המילים שלו פגעו בי כמו חץ בתוך הלב והלב שלי דימם

״ניקולאס הוא המשפחה שלי.
הוא הזכות שלי להיות מאושרת.
אני שלו בכל דגמח אברי.
אעדיף למות מכדי להיות שייכת לאחר.״