30 כוכבים עולה עוד פרקק❤️
היא לא שמה לב אלי עד שהרמתי אותה.
אך לא הרמתי אותה על הכתף כמו שהבטחתי אלה הנחתי אותה עלי בתנוחת כלה.
עטפתי אותה הכי קרוב אלי, ונשמתי את ריח שיערה וגופה כיאלו נזקקתי לו כאוויר.
"אני מבטיח לך, שאם יקרה לך משהו, אני אלחם נגד כל העולם. לא אשאיר אותך כך להילחם בעצמך. אם יגעו בך תגידי לי, אם משהו יקרה ללא רצונך תגידי לי.
אני רוצה לדעת." מלמלתי בשקט, וליטפתי את שיערה.
"אני לא אוכל להיות הבעל שאת מצפה ממני, אך אני אהיה שם בישבילך." המשכתי .
"זה הבעיה, שאני לא רוצה שתהיה בישבילי, אני לא רוצה את זה." היא אומרת, נשימותיה מלטפות את לסתי, אני עוטף אותה קרוב יותר.
"אנחנו צריכים לזוז" אני מתחמק ממה שאמרה ומניח אותה בעדינות על המושב, היא מרימה את מבטה אלי כיאלו יש מליון דברים שהיא רוצה להגיד אבל לא אומרת.
"אני לא רוצה שתפחדי, נעבור את המפגש עם האחים שלי , ואחר כך נלך אל הארוחה, דיברתי עם אביך, ביקשתי שאחותך תחכה לך בבית שלי, וסלנה גם כן.." מלמלתי בשקט והתחרטתי שלא אמרתי הבית שלנו, כי לעזאזל הבית הזה גם שלה,
"זה בסדר, אני מוכנה." היא התנשמה וחייכה את חיוכה הקטן, וגומה הופיעה בלחי הימיני שלה, אני יודע שהיא לא מוכנה ובלחץ.
לאחר כמה דקות הגענו אל הבית, סלנה לקחה את זואי אל החדר שלה והביאה לה בגדים, שאני בחרתי לה , שמלת סאטן בצבע שמנת, כאשר ראיתי אותה בחלון הראווה לא חשבתי רגע נוסף וידעתי שהיא תראה מדהים על זואי.
לאחר שהתארגנתי ולבשתי את החליפה השחורה שלי, ראיתי אותה, נראת כמו מלאך שנחת בביתי.
שמלת הסאטן הייתה אדוקה על מותנה, ועטפה את קימוריי גופה בצורה הטובה ביותר.
השמלה הבליטה את כל המקומות הטובים בגוף שלה והכתפיות הדקות בצבע קרמל גרמו לאשליה שכתפיה שזופות יותר.
בצד השמלה היה שסע שחשף רגל אחת, שזופה וחטובה, שרירי השוקיים שלה מודגשים ועוצרים את נשמתי.
מבטי ירד אל הנעל שלה, עם רצועה שחורה וארוכה, שמעלייה מפוזרים יהלומים בסדר מופתי, הנעל חשפה את רגלה היפה ואת ציפורנייה הצבועות בלבן.
היה לזואי גוף יפיפה, היא הייתה מלאה במקומות הנכונים, ואהבתי את זה, יותר ממה שהייתי צריך.
היא לא אמרה דבר, וצעדה אל עבר המראה בביתי.
היא הוציא תיק בצבע ורדרד, והתחילה להתאפר.
אהבתי לראות אותה מרוכזת כל כך, כאשר שמה את הפס השחור בעינייה או צבעה אותן בצבע ורדרד.
צעדתיי אל סלנה שהכינה את האוכל במטבח.
"מה שלומך?" שאלתי בשקט, הכרתי את סלנה כיוון שהייתי קטן יותר הייתה השכנה שלנו, היא מעולם לא השתנתה, אימהית כמו תמיד היה לה את זה בדם.
"אני בסדר, *²צ'יקו" מלמלה בחיוך קטן.
"תשמור עליה, אומנם היא נראת חזקה אבל הלב שלה.." היא הסתובבה להוציא מהתנור את האוכל שהכינה לארוחה אחר כך.
ואני צעדתי אל חדרי, מכין את עצמי נפשית לערב, בכל פעם שהייתה לידי התקשיתי לכבוש את היצרים שלי, היא הייתה מלאך בתוך הגיהנום. היא לא מתאימה לסביבה הזאת, היא לא נועדה להיות כאן
*² ילד.
YOU ARE READING
האובססיה שלי
Romance״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני ש...
