האובססיה שלי

ניקולאס- פרק 60

(אני הולכת לעלות יותר פרקים בזמן האחרון תתכוננו)❤️

״עדיין קשה לי לעקל את זה שאתה מתחתן..״ מלמל גיימס והניח את ידו על הבקבוק אלכוהול הראשון שמצא בחדר.

״גם אתה יכול להתחתן בקרוב אם רק תבחר, החיים לא מחכים לנו, אנחנו מתבגרים, כיאלו תראה אותנו! כבר יש לנו שיער לבן.״ קראתי עם חיוך על פניי משתעשע לראות את גיימס כה אבוד.

״אני לא זקן.״ נהם והזיז את ראשו מצד לצד כלא מאמין.

״גם אני לא, אבל אני הולך להזדקן, עם אישה שאוהבת אותי לצידי. בחייאת אחי, אתה לא כמוני, אתה לא משאיר עבר מפוקפק, נשים וזונות מאחורייך, אתה משתמש במילה לעשות ״אהבה״ במקום לזיין, אתה שונה, אתה בנוי מחומר אחר.״ חייכתי אליו חיוך קטן נזכר בכל הפעמים שהוא זעף בי להפסיק לשחק בבחורות מסכנות.

״הולך להיות לי ילד/ה, מה אני אמור לעשות אה? עדיף לה למצוא בחור טוב שירצה אותה לכל החיים.״ הוא מלמל שבור, שברתי אותו ועכשיו התחרטתי לא התכוונתי לגרום לו לפקפק בעצמו.

״הי תרגע, אתה הבחור הטוב שהיא צריכה.״ הבהרתי לו אך הוא היה אטום.

״יאלה, די עם הקשקשת במוח, קום לסדר את השיער שלך.״ התעצבן עלי והביט בי במבט מבולבל.

החליפה הייתה שחורה, עם עניבה בצבע אדום כהה כדם, הקעקועים על הזרוע שלי בלטו והוורידים עמדו להתפוצץ כאשר סלנה קיפלה לי את השרבולים.

״אתה תפציץ.״ טפחה על החליפה עם ידה בעדינות הרגשתי כיאלו היא לא סיימה את דבריה אך הטלפון שלי צילצל וסלנה יצאה במהירות מהחדר.

״הלו״

״מי זה?״

״היי מדבר ד״ר קליין, זואי סנדרה עברה בדיקות בביתה אך לא הגיעה לבדיקה במרפאה, אני מבקש להגיע בזמנכם הפנוי בכל זמן שתוכלו.״

״פאק, אני מתנצל, נוכל להגיע מחר בערב?״ חרא, שכחתי שהיא צריכה לעבור בדיקה, הבריאות שלה היא הדבר החשוב ביותר שיכול להיות קיים והיא חייבת לעבור את אותה הבדיקה, רבנו ואני לא זוכר מתי השלמנו, הגענו למצב מבלבל.

״כמובן, אשלח שעה לפני הטיפול תזכורת ניידת.״

״להתראות.״ ניתקתי את הטלפון והרגשתי כל כך מטומטם, איך יכולתי לשכוח מזה? אני אף פעם לא שוכח דברים.

פרצופה עלה בראשי והקשה עלי לישון, היום בלילה היא תהיה שלי, מתחתיי, מעליי, מצדדי..
המוח שלי רץ קדימה ודמיין את כפות ידייה מונחות על החזה שלי וישבנה על הזין שלי.
פרצופה וצווארה סמוקים והלב שלי מתקשה לנשום.

הפעם הדלת נפתחת וקוטעת את המחשבות שלי בדיוק בזמן, לפני שהמכנס שלי יראה כמו כדור, עוד לפני שראיתי מי נכנס ידעתי שזה בריאן, לא דופק ולא מודיע כאשר הוא עומד להיכנס.

״כולם באים לדבר איתך היום חוץ ממני" גיחך והתיישב על הספה הקטנה בצבע שחור דהוי.
״אתה יודע שאני מאחל לך את כל הטוב בעולם כן? ואני מקווה שתהיה מאושר עד סוף ימי חייך יחד איתה.״ הוסיף.

״בריאן..״ מלמלתי בחיוך קטן ונזכרתי באתמול.
״רציתי לתפוס אותך אתמול ולדבר איתך, אבל אמרו לי שאתה נמצא באיזה בר ולא רציתי להפריע.״

״ניקו אני יודע שבדקת התכוונתי להגיד לך, אני נשבע.״

״בדקתי מה? שאתה הומו״ קבעתי והסתכלתי עליו בגבות מורמות, לעזאזל דברים כאלה אני צריך לדעת ראשון.

״יש לי מישהו, אני לא רוצה לגמור כמו כל ההומאים המזדיינים שעובדים אצלך, אני לא עומד להתחתן עם בחורה ולנהל איתו רומן, תתחילו לקבל שונים ממכם.״

״אתה לא ילד קטן, אתה מבין טוב מה זה אומר!״
נהמתי והדקתי את הלסת שלי מנסה להשתלט על עצמי בכל כוח שנותר בי.

״תהרוג אותי.״  התרומם

״תפסיק לדבר שטויות, אני לא אהיה האחד שירצה במותך זה בטוח״ נהמתי, כל המצב רוח שהיה לי לפני דקות בודדות התפוגג.
״כרגע אל תעשה שטיות, אני כבר אחשוב על משהו.״

״לא תכננתי להרוס לך את היום הזה, פאק.״ שם את כף ידו על מצחו והוריד מעט את ראשו.

מה זה החרא הזה? נהייתי תא וידויים מזדיין? קיבינמט, אני רק צריך להיות איתה כבר לשכוח מהכל.