פרק הבא ב-50 כוכבים❤️
(הפרק לא עלה בבוקר, כיוון שלא הרגשתי טוב, סליחה!)
ניקולאס הוריד אותי בביתי וחייב אותי לחזור הביתה עם דייגו ועם כל ה"חיילים" שהביא, זה כזה דפוק.
אבא לעומת זאת היה נותן לי ללכת רק עם בחור אחד, אף פעם לא התרחקתי מהבית, וכשאני יוצאת זה לבר של סמי, לדבר איתו.
"את וניקולאס מתקרבים." מלמל בדאגה דייגו, פיקת גרונו נעה מעלה ומטה, ידעתי שעשה זאת רק שהיה בלחץ.
"תפסיק דייגו, הוא שומר עלי." מלמלתי וגילגלתי עיניים.
"הוא רוצח." פלט את המילים החוצה.
"זה לא הופך אותי לרוצחת." קבעתי ומשכתי בכתפיי, לא ידעתי שדייגו לא אוהב את ניקולאס.
"לא התכוונתי לזה... ככה. אני.." מלמל דייגו אך קטעתי אותו באמצע.
"אני יודעת למה התכוונת. זה בסדר." חייכתי אליו חיוך קטן, וקיבלתי אחד ממנו, הדבר האחרון שאני רוצה זה לריב עם דייגו לפני שהוא חוזר לביתו.
"אז אתה עוזר לי להרים את התיקים.. או שאני צריכה להרים לבדי?" צחקתי ועלינו אל הקומה שלי ושל ג'ולייט, ידעתי שאבא לא בבית כיוון שיצא יחד עם ניקולאס..
"גולייט!" צעקתי וחיפשתי אותה בעיניי.
"אני כא-" קולה נקטע בסוף והתחלף בקול של קיא.
רצתי אל השירותים ודייגו גם.
"יש לך בחילות הריון." הודיע דייגו, כיאלו מנסה לעקל את המידע.
ג'ולייט הנהנה, אבל נראה כאילו עוד שתי שניות היא עומדת להקיא. העור שלה מעט ירקרק
אצבעותיי בשערי, מחפשות את הגומיה ופורמות את תלתליי, אספתי את שיערה וניגבתי את הזיעה ממצחה
"דייגו לך תביא לה מים במקום לבהות בה כמו משוגע!" צעקתי ונזכרתי בארוחה שהתקיימה אחרי המפגש, ג'ולייט לא יכלה להכיר את אחיו של ניקולאס כיוון שהרגישה בחילות נוראיות אז חזרה הביתה.
דייגו חזר תוך כמה שניות עם בקבוק מים וחייך חיוך מודאג.
"תישאר איתה כמה רגעים." התרוממתי מהישיבה וחלצתי את רגליי, צעדתיי אל עבר המטבח שהתלכלך כיוון שלא הייתי בבית, והוצאתי מהמקרר את הגינגר והלימון שהמליצה לי להשתמש בהם סלנה בפעם הקודמת, בנוסף לקחתי מגבת והרטבתי אותה במים חמים מעט.
חזרתי אל חדר השירותים במהרה והנחתי את המגבת החמימה על מצחה של גולייט ואת הגינגר שגירדתי לפני כמה ימים שמתי בתוך המים שלה.
"זואי, תפסיקי להתנהג כמו אמא שלי." היא מקניטה, מחייכת את חיוכה המלא שיניים, ודוחקת בי קלות בצלעות.
"היא לא מסוגלת לעשות זאת." מלמל דייגו, נימתו רצינית. אני מהנהנת ומעיפה בה מבט.
"אני רק רוצה לדעת שאת מוגנת, זה הכל." אני מחייכת חיוך קטן ומוסיפה.
"אבקש מאבא לשכור לך מנקה, כי את לא תצליחי בלי ריח האקונומיקה שלי." אני מתבדחת, אך לגמרי רצינית לגבי זה.. הבית נראה כיאלו פרצו אליו גנבים שחיפשו אחרי איזה מטמון.
דאגתי לה, בכל חלק מגופי.
ניקולאס: הגעת הביתה?
זואי: לא, ג'ולייט לא מרגישה טוב.
ניקולאס: תשארי בביתך, אבוא לקחת אותך כשנסיים את הפגישה.
זואי: אולי אשן כאן?
ניקולאס: לא.
זואי: למה!
ניקולאס: תפסיקי לעשות לי בעיות.
זואי: אני לא עושה לך בעיות!
ניקולאס: אז תשני איתי לעזאזל.
YOU ARE READING
האובססיה שלי
Romance״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני ש...
