עד שפגשתי אותו

בלי לומר מילה

ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק❤️
בסוף אני מספיקה לעלות את הפרק היום ואני כבר מתחילה לכתוב את הפרק הבא מבטיחה שאעלה בקרוב, אוהבת מלא.
——————————————————

״רגע״ קטעתי את טום ואמרתי בין הנשיקה הסוחפת שנמשכה כמה דקות ארוכות ומדהימות, ״אני באמת אוהבת אותך אבל מה עם אוליביה?״ שאלתי מלחץ אני לא רוצה לגרום לו לבגוד במישהי אם הוא איתה זה כבר סיפור אחר לגמרי.

הוא הביט בי בהלם והחל לצחוק, לא הבנתי למה?, אמרתי משהו מצחיק?
״את- את באמת חושבת שיצאתי עם אוליביה?״ הוא שאל בזלזול והבטתי בו מבולבלת
״אז אתם לא ביחד?״ שאלתי בניסיון להבין והוא הניד בראשו וציקצק בלשונו
״לא! ממש לא איך ששמעו שנפרדנו‏ התקשורת ישר קפצה על ההזדמנות ושידכו אותי לאוליביה, הפיצו עלינו שמועות שאנחנו מאוהבים וחלק אפילו חשבו שהתחתנו בסודיות״ הוא אמר ופערתי את פי, באמת אנשים עד כדי כך משוגעים?

הבטתי בו בגועל וגילגלתי עניים
״לא לאמין מישהי קצת מקנא?״ הוא הוציא אותי ממחשבותיי והעפתי לו כאפה קטנה והוא המשיך לצחוק, עליתי על קצות אצבעותיי וקירבתי את פי אל פיו וחיברתי את שפתיי לשפתיו בשביל להשתיק אותו, הוא מיד הגיב והחזיר בנשיקה והעמיק אותה, אלוהים איך התגעגעתי לזה.

הוא התנתק וגרם ללבי לעצור, לא רציתי שיפסיק אני רק רציתי שימשיך, רציתי שיטרוף אותי, רציתי שיחקור את פי, רציתי יותר מזה.
״טוב בואי מלאך שלי, נחזיר אותך הביתה״ הוא אמר ברכות ונמסתי, הלב שלי הפסיק לפעום וכל פעם שניסיתי לנשום כאב לי, אני כל כך התרגשתי לשמוע אותו אומר ״המלאך שלי״ לא ציפיתי לזה, אבל כל כך אהבתי את זה, לשמוע את הכינוי שהוא הדביק לי מתגלגל על לשונו באופן כל כך ממכר, כל כך מדהים.

״אני התגעגעתי אלייך, כל כך״ ‏אמרתי בכנות זה פשוט הרגיש כל כך נכון להגיד את זה, כל כך נכון להיות איתו, הרגשתי כל סוף שלמה, הרגשתי כאילו כל החתיכות שליבי התנפץ התחילו להתחבר כל רגשות האשמה, הכעס, והעצב התחלפו באושר התחלפו בנחת, שמחתי כל כך שיש לנו רגע של שקט שיש לנו את הזמן שלנו.

״אני גם מלאך קטן שלי״ הוא אמר והדביק נשיקה קצרה ודביקה לשפתיי בזמן שהתחלנו להתקדם לעבר האוטו של טום, נכנסנו אל האוטו והנסיעה עברה יחסית מהר ובשקט, אני חושבת ששנינו היינו צריכים את הרגעים הבודדים האלו של פשוט להסתכל אחד על השני מבלי להגיד מילה, יכולנו פשוט לדבר עם העניים, הכל היה פשוט נורא ברור ונורא חשוף, כל אחד הוריד את המגננות שלו ויכולנו להרגיש ולשמוע כל מחשבה כל רגש כל דבר.