עד שפגשתי אותו

ביחד

**ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

״אתה יכול להוציא לי את הירקות מהמקרר?״ שאלתי את טום בזזמן שהתחלתי לארגן את המטבח, הוא הנהן והלך למקרר, אני וטום בדיוק מכינים ארוחת צהריים מאוחרת, יום שישי הגיע, היום שאני הכי אוהבת, זה היום שאני וטום תמיד ביחד, עברו כבר כמה חודשים מאז אותו הערב, אני כבר בחודש שביעי, הבטן שלי לא מפסיקה לגדול ואני כבר בטוחה שאני עוד שניה אתפוצץ פה, האמת שהמצב שלנו רק משתפר מרגע לרגע, לא היה רגע אחד שהרגיש לא נכון מאותו הלילה הזה, התחלתי לשטוף כלים והרגשתי את טום מאחורי, הוא נצמד לאגני וליפף את זרועותיו סביב גופי, ״אמרתי לך כבר שאת נראת פשוט מדהים״ הוא אמר ונשק לצווארי, זיקפתו ניצמדה לישבני והלחץ גבר.

״אתה אף פעם לא מתעייף אה?״ שאלתי בציניות, ״תשמור על חבר שלך קצת, אני לא חושבת שאני יכולה לעמוד בקצב״ אמרתי והסתובבתי אליו, הוא ציחקק ״אני לא חושב שאני יכול שאת עומדת מולי בפיג׳מה הקטנטנה הזאת״ הוא אמר וסרק אותי במבטו, אני צחקתי, הוא קירב את שפתיו לשלי והדביק נשיקה קצרה לשפתיי ועצר את צחוקי, ״לפחות תן לי לסיים להכין את האוכל ואז נחשוב עלייך״ מילמלתי לתוך הנשיקה והוא הניד בראשו והצמיד את שפתיו אל שלי שוב, ״טומי״ לחשתי כאזהרה שהרגשתי את ידיו מלטפות את ביטני ונכנסות מתחת חולצתי, ״תעצור״ אמרתי ״לא בא לי״ הוא אמר ואני החטפתי לו מכה קטנה לחזהו, ״אתה חתיכת חצוף וחרמן״ אמרתי ודחפתי אותו, ״אני לא יכול שלא שאת לידי״ הוא אמר ואני התחלתי לצחוק בקול.

״אלוהים אני אוהב את הצחוק המתוק שלך״ הוא אמר, ״טוב יאללה צא מהמטבח, תפסיק להסיח את דעתי״ אמרתי בכעס מזוייף והוא חייך ועשה כך, התחלתי לחתוך את הירקות והכנסתי את הכל לתוך קערה תיבלתי וזה היה מוכן, עכשיו אני צריכה רק להוציא מהתנור את העוף ולערוך שולחן.
התחלתי לערוך את השולחן, שמתי צלחות, סכום, כוסות, הוצאתי את בסלטים שהכנתי מראש והדלקתי נרות, האווירה שהייתה בבית הרגישה כל כך טובה, הבית היה חי, הריח של האוכל עטף את אפי ובחוץ השמש כבר כמעט ירדה.

״טום!״ קראתי לו ושום מענה, התקדמתי לכיוון הסלון וגיליתי שהוא יושב על הספה עם ובהה בטלפון שבידו, ״הכל בסדר?״ שאלתי בדאגה והוא הרים את מבטו, עיניו פגשו את עיניי והוא קרן מאושר, הלב שלי נרגע, אבל מה קרה?, ״עברתי״ הוא מילמל, ״אני עברתי!״ הוא צעק ונעמד, לקח לי רגע להבין, האודישן, אחרי כל מה שקרה אני לחצתי עליו להמשיך לנסות והיה לו עוד הזדמנות, הוא עבר, ״באמת?״ שאלתי בהתרגשות והוא הנהן, קפצתי במקום באושר וצווחות נפלטו מפי, ״יש!, יש!, יש!, אני ידעתי שתעבור״ אמרתי ורצתי אליו, קפצתי עליו בחיבוק גדול וקפצתי איתו בהתרגשות.

״אני אוהב אותך״ הוא אמר ״תודה שלא ‏ ‏וויתרת עליי״ הוא אמר ונשק לשפתיי, ״בכיף, בשביל זה אני פה״ אמרתי וחיבקתי אותו חזק, לאט לאט החיבוק נהפך לרגוע יותר, לרפוי יותר אבל מלא אהבה, הרגשתי כמו באגדות כאילו אני רוקדת עם הנסיך שלי, עם הנסיך היקר שלי.
הרגע הזה זה מבין הרגעים האלו שאתה לא רוצה לשכוח לעולם, אני רוצה שהוא לא יפסק, שככה זה ישאר לתמיד, ואולי זה יהיה ככה.