עד שפגשתי אותו

היא יודעת

**ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק
(יש קטע שהשיר מצטרף אני ‏התריע לפני ‏) , תהנו אהובות שלי❤️

נקודת מבט טום

התעוררתי בבוקר וראיתי שטליה עדיין ישנה, אני לא יודע איך להכיל את כל מה שסיפרה לי, הזמן רק עובר ואני לא מצליח להפסיק לחשוב על איך שהיא התפרקה, איך שהיא נשברה לי בידיים, אני אוהב אותה, אני אעשה הכל שהיא תרגיש כמו עצמה שוב, היא כל כך חזקה, אולי לפעמים יותר מידי חזקה, היא צריכה להבין שאני פה איתה, שהיא יכולה לספר לי הכל, בלי מגננות, בשבילי היא תמיד תשאר טליה, תמיד תשאר המלאך שלי, לא משנה מה היא תספר לי, אני אקבל אותה כמו שהיא.

טליה החלה להתעורר ולפקוח את עיניה בעייפות, ליטפתי את פניה והבטתי בה, ״כמה זמן אתה כבר ער?״ היא שאלה בקול צרוד וחייכתי, ״לא ממזמן״ עניתי תשובה מעורפלת, האמת שאני לא הצלחתי לישון כל הלילה, פשוט הסתכלתי עליה, המחשבות השאירו אותי ער, אני אפילו לא כל כך עייף, ״פאק רגע אתה לא צריך ללכת כבר לעבוד?״ היא שאלה בדאגה והתיישבה, ״לא אני לא אעבוד היום, לקחתי יום חופש״ אמרתי ״טום אני לא רוצה שתעשה את זה בגללי״ היא אמרה ונשקתי לשפתיה ״אני לא עושה את זה בגללך אני רוצה להשאר היום איתך״ אמרתי והיא הנהנה וחייכה חיוך צדדי.

פתאום מבטה התקשח והיא החווירה, מה קורה לה?, היא קמה במהירות ותפסה את פיה בכף ידה, היא רצה לכיוון השירותים ואני נעמדתי במהירות, הלכתי אחריה וראיתי שהיא שמוטה על הריצפה עם ראשה בתוך השירותים, פאק היא מקיאה.
מיהרתי לרדת לידה ותפסתי את שיערה וליטפתי את גבה ״הכל בסדר מלאך שלי״ אמרתי והיא המשיכה להקיא.
היא התרוממה וניקתה את פיה בידה, היא סגרה את מכסה השירותים והורידה את המים.
היא העבירה את ידיה הרועדת בשיערה ומילמלה משהו, ״אתה לא צריך לראות אותי ככה״ היא אמרה והנדתי בראשי ״טליה זה לא מעניין אותי, אני פה לא משנה מה״ אמרתי והיא הרכינה את ראשה כלפי הריצפה, נמנעת מקשר עיין.

״אני לא יודעת מה קורה לי, אני לא מרגישה טוב״ היא אמרה והרימה את ראשה ופגשתי את עיניה הנוצצות מדמעות ״הכל בסדר מלאך, זה בסדר״ אמרתי והיא הנהנה עזרתי לה לקום והיא שטפה את פניה וציחצחה את השיניים, לאחר שסיימה הובלתי אותה בחזרה למיטה ועטפתי את כולה בשמיכת פוך, הסתובבתי לצאת להביא לה מים אבל היא תפסה בידי ״אל תלך״ היא אמרה וחייכתי מעט ״אני לא הולך אני רק מביא לך מים״ הרגעתי אותה ויצאתי לכיוון המטבח, הכנתי לה תה והבאתי לה בקבוק מים, חזרתי לכיוון החדר ושנכנסתי ראיתי שהמיטה ריקה ושמעתי רעשים מהשירותים.

״פאק״ מילמלתי ורצתי לשירותים, היא הקיאה שוב, תפסתי את שיערה שנית והפעם היא בכתה בקול, ״מחר נלך לרופא״ אמרתי בהחלטיות והיא הנידה בראשה ״אני באמת בסדר לא צריך״ היא אמרה ובחרתי להתעלם מזה, היא לא בסדר, הרמתי אותה בחזרה למיטה ונכנסתי גם אני, קירבתי אותה אליי כך שראשה היה מונח על חזי ורגליה עטפו את אגני, הדמעות שלה הרטיבו את חזי וכל שניה שעברה הלב שלי נשבר שוב ושוב, על כל דמעה שיורדת מעיניה כואב לי.