עד שפגשתי אותו

האהבה שלנו היא מיוחדת

**ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

חודש תשיעי, החודש הכי נוראי בהריון, הצרבת רק גוברת, כאבים והבעיטות גדלות מרגע לרגע, לפעמים זה פשוט בילתי נסבל ולפעמים זה הרגעים הכי יפים, אני אמורה ללדת בכל רגע, לפחות לפי מה שהרופא אומר, הבטן שלי מרגישה כאילו היא עוד שניה מתפוצצת, זה הרגשה מוזרה, לא יודעת איך אפילו להסביר אותה.
לפחות אני כבר לא מקיאה, עברתי את השלב הכי גרוע, עכשיו במקום הפחד ההתרגשות והלחץ נמצאים, אני לא יכולה לחכות יותר.

הפחד הכי גדול שלי זה הלידה, אני יודעת כמה אמרו שזה יהיה קשה וכואב, אני מפחדת, אבל הדבר שאני הכי מחכה לו זה להחזיק בידיים שלי את הקטנצ׳יק שלי, אחרי הלידה, להביט בעיניו הקטנות, ללטף את ידיו הקטנות והמתוקות, אני כבר מרגישה כאילו אני צריכה להגן עליו בכל צורה שיש, אני כל כך אוהבת אותו, זה בכלל אפשרי?, לאהוב מישהו לפני שהוא בכלל פה.

בזמן האחרון אני פשוט לא יכולה כבר לשבת, אני חייבת לעשות משהו, אני שונאת להיות חסרת תועלת, אני תמיד רוצה לעזור, לבשל, לכבס כביסה, וזה די קשה לעשות את הכל שכבר לכל מטלה יש מישהו שעושה את זה, אני שונאת להיות מפונקת, אני אוהבת להיות בשליטה, לעשות את הדברים לבד, טום שונא את זה שאני עושה כל כך הרבה בחודש תשיעי אבל אני פשוט לא יכולה להפסיק.

היום אמרתי לעובדות הבית שיש להן חופש, גם מגיע להן, וגם ככה אני אוכל להוציא את כל הלחץ שיש לי, עד עכשיו סיימתי לשטוף את הריצפה, להכין אוכל, ועכשיו אני בדיוק מקפלת את הכביסה, הריח של חומר הניקוי, ריח של בית, ואו, אני כל כך אוהבת את זה, זה פשוט גורם לי להירגע, זה או שאני פשוט מוזרה או שזה פשוט ההריון הזה.

״הגעתי מלאך שלי-״ שמעתי את קולו והסתובבתי, טום בדיוק חזר מהעבודה, מאז מה שקרה עם אבא שלו הכל הסתדר, היה לו יותר אודישנים, והוא כל סוף חזר לאהוב את זה, הוא כל פעם נכנס עם חיוך על הפנים, פעם הוא פשוט היה מותש, לא היה לו כוח לכלום והוא היה נכנס למיטה, עכשיו הוא חוזר מוקדם ולא יכול להפסיק לדבר על מה שעבר עליו, אני כל כך שמחה שהוא חזר להנות, שהוא עושה את מה שהוא אוהב באמת.

״מה לעזאזל את עושה?״ הוא שאל ואני חייכתי והנדתי בראשי, ״איפה העוזרות?״ הוא המשיך ולא נתן לי להגיב, ״את לא צריכה לעמוד כל כך הרבה זמן, ובטח שלא לנקות את הבית ולבשל״ הוא אמר והחיוך שלי ירד, לא חשבתי שהוא עד כדי כך יתחרפן, ״לא חשבתי שתכעס כל כך״ אמרתי באכזבה והוא התקרב אליי וחיבק אותי חזק, לא התנגדתי, אני אוהבת את הרגעים האלו שהוא חוזר, רק הלוואי שזה לא היה במצב כזה, ״אני לא כועס אני רק דואג לך״ הוא לחש והדביק נשיקה לראשי, ״אני שונאת פשוט לעשות כלום״ אמרתי והוא ציחקק ״אני יודע, אבל את צריכה לנוח, לפחות רק עוד כמה שבועות״ הוא אמר וליטף את ביטני.