עד שפגשתי אותו

יש לך אותי

**ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי😍

החודשים עוברים כמו ימים ושעות כמו דקות, אני כבר בחודש 5 הבטן שלי לא מפסיקה לגדול ואני נראת כמו היפופוטם, נשארו רק עוד ארבע חודשים, עוד ארבע חודשים ואנחנו נתחיל לבנות את המשפחה הקטנה שלנו, ההתרגשות רק גוברת אבל גם הפחד.
כל יום ויום אני מניחה את ידי על ביטני, עוצמת את עיני ומתפללת, מתפללת שהיום הזה יגיע, שהיום הזה כבר יבוא, ההתרגשות הורגת אותי, עם הזמן למדתי משהו, למדתי שבכל מצב, בכל מצב יש לי את טום.

היום אני שוכבת על המיטה עוצמת את עיניי חזק ומתפללת, אבל הפעם זה שונה, אני לא מתפללת שהכל יהיה בסדר, אני מתפללת להכיר אותו, אני רוצה להרגיש את ההרגשה הזאת שכולם מדברים עליה, את הדיגדוגים בקצות האצבעות, החיבור המיוחד הזה, אני רוצה להביט בעיניו בזמן שדמעות של אושר מרטיבות את עיניי ולראות את העיניים המתוקות והנוצצות, לראות את החיוך הקטן, לזכות להריח אותו, להריח את הריח הממכר הזה ולעולם לא לעזוב אותו.
אני לא מפסיקה לחלום על הרגע הזה, על הרגע הטהור הזה, הרגע הכי יפה שאי פעם יהיה לי.

פקחתי את עיניי בעקבות ההרגשה המדגדגת של השפתיים של טום, הוא ישב לידי במיטה בחיוך ובהה בי, הלב שלי התמלא באושר מההרגשה של עיניו עליי, ״על מה את חושבת מלאך שלי?״ הוא שאל וגרם לחיוך ענק לעלות על שפתיי, ״עלינו, על החיים, עליו״ אמרתי והבטתי לעבר ביטני הנפוחה, טום קרן אושר והתקרב אליי, הוא הניח את שפתיו על ביטני והדביק שביל של נשיקות לאורך כולה, הוא לא פספס אפילו לא חלק קטן.

״תמיד תזכרי שיש לך אותי״ הוא לחש לביטני והתרומם, נשכתי את שפתי התחתונה בתקווה לעצור את הדמעות, ״אני יודעת״ אמרתי והתרוממתי בשביל להדביק לו נשיקה על שפתיו, כך עשיתי, השפתיים שלנו נפגשו וניצוץ קטן עבר בי, יכולתי להרגיש כל רגש שיש לשנינו, הפחד, האהבה, הכאב, האושר, הכל.
״אני מבטיח לך שתמיד תוכלי להאחז בי, אני מבטיח לך שתמיד תהיי ראשונה אצלי, את והוא״ הוא אמר וליטף את ביטני בזמן שהוא מדביק עוד נשיקה קצרה לשפתיי, ״שני המלאכים שלי״ הוא לחש לתוך הנשיקה וגרם לי לצחקק.

״תשתוק ופשוט תנשק אותי״ אמרתי בגיחוך וקירבתי אותו אליי אפילו יותר, ״אני אוהב אותך, אני רציני לגבי זה״ הוא אמר וחיכך את שפתיו עם שלי, ״אני יודעת״ אמרתי והוא חייך והמשיך להביט בי, המבט שלו גורם לי להרגיש שונה, גורם לי להרגיש פאקינג יפה, הוא גורם לי לחשוב על העתיד שלנו, אני לא צריכה לשמוע את זה כי אני יודעת את זה, אני יודעת שלא משנה מה הוא יהיה פה, הוא זה שיציל אותי, שיוציא אותי מהחשכה, הוא היחיד שיצליח.

התרוממתי מהמיטה וגם טום, הלכנו לחדר האמבטיה והתארגנו, שטפנו פנים, וציחצחנו שיניים, טום התלבש והתארגן בזמן שאני פשוט חשבתי ובהיתי בו, אחרי משהו כמו רבע שעה הוא סיים וירדנו למטה, השעה היא שבע בבוקר, היום התעוררתי מוקדם וטום עוד לא יצא, אני זכיתי לראות אותו, אני לא יודעת למה לא הצלחתי לחזור לישון, כנראה פשוט רציתי להיות איתו קצת לפני שהוא הולך.
הכנתי לו ולי קפה וגם סנדוויץ שיהיה לו ליום הזה, לפחות שיזכר בי שהוא יאכל את זה.