עד שפגשתי אותו

מליון רסיסים

**ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק❤️

אנחנו נוסעים במשך משהו כמו 20 דק וכל הנסיעה הייתה שקטה, אומנם היה שקט אבל השקט היה כל כך רועש, כל כך מפחיד, כל כך מלחיץ.
כל אחד מאיתנו לא ידע מה לומר או מה לעשות.
מלא מחשבות ורגשות, אושר, עצב, כעס, אשמה, פחד, שמחה, לחץ, ועדיין כל אחד מאיתנו שתק. לא משנה כמה יש לי לומר אני באמת לא יודעת איך.

לבסוף החלטתי שנמאס לי נמאס לי כל פעם להיות במצב הזה אני חייבת לעשות משהו
״טום״ אמרתי בלחישה והרכנתי את ראשי שהוא העביר את מבטו אליי
״אני מצטערת לא הייתי צריכה ללחוץ עלייך, אתה לא חייב לומר לי כלום פשוט הרגשתי שמאז מה שקרה עם אמא שלי אתה התרחקת כי פחדת לפגוע בי״ התחלתי לומר והתקרבתי מעט אליו
״לא התכוונתי לגרום לך להרגיש ככה, אני בסך הכל רוצה להגן עלייך״ הוא אמר בכנות וליטף את פניי
״אבל את צודקת אני צריך להגיד לך הכל לא משנה מה״ הוא המשיך

״אני מבטיח לא לשמור ממך סודות יותר, יצאתי טיפש, יצאתי דפוק.
כמה שניסיתי לשמור עלייך ככה פגעתי בך, הייתי תקוע כל כך בתחת של עצמי ולא חשבתי על מה שאני עושה אני מקווה שתוכלי לסלוח לי״ הוא סיים ודבק לי נשיקה ארוכה ורטובה על קודקוד ראשי, באותו הרגע כל גופי התחמם והתרכך, התקרבתי אליו יותר וכרכתי את זרועותי סביב גופו, התחבאתי בתוך זרועותיו הגדולות והחמות שנחמו אותי כל כך, כמו מקום מסתור, מקום שאני תמיד יכולה לחזור אליו ולברוח מכל הבעיות.

״ברור שאני סולחת לך אידיוט אבל שלא תעז לעשות את זה שוב, בחיים שלך.״ אמרתי בטון מאיים והוא צחק
״למה אתה צוחק??, מטומטם״ אמרתי והתחלתי לצחוק גם כן בזמן שאני מחזקת את אחיזתי בחיבוק.
לאחר כמה דקות הרכב נעצר ופתאום הלחץ חזר, פתאום זה הכה בי אני פאקינג הולכת לאירוע הזה?, אני?, איך אני לא חושבת שאני מסוגלת, אני לא יודעת מה הולך לקרות אני מרגישה כאילו כל העולם נסגר עליי, אני כבר לא מרגישה את חום גופו יותר, רק קור וחושך, לא יותר אני באמת מפחדת כמו שאף פעם לא פחדתי, מה כולם יחשבו עליי, איך אני אמורה להתנהג?, להיות עם טום או לעזוב אותו?, מה חשבתי לעצמי שאני אצליח לעשות את זה?, אין שום סיכוי, אני רק רוצה ללכת מכאן כבר ועוד לא נכנסנו אפילו, אני כזאת פחדנית וטיפשה, שאלוהים יעזור לי.

התחלתי לרעוד והתנתקתי מהחיבוק למרות שזה היה הדבר האחרון שרציתי לעשות פשוט הרגשתי כאילו אין לי אוויר, אני לא מאמינה שזה קורה לי שוב.
ניסיתי להרגיע את נשימותי החנוקות שמשתוקקת לאוויר, הרמתי את ידי והנחתי אותה על החזה שלי בניסיון לסמן לטום שיעזור לי, אבל לא יכולתי לראות או לשמוע כלום, לפתע הרגשתי את הידיים החמות שלו על לחיי מלטפות ומנחמות שולחות זרמים מעקצצים בכל גופי, פתחתי את עיניי וראיתי אותו, מסתכל עליי שעיניו נצצו מדאגה, שהוא ראה שהתחלתי לחזור לעצמי הוא פלט אנחה של הקלה והדביק נשיקה קצרה על שפתיי כדי לא להקשות עליי יותר, אני כל כך אוהבת איך שהוא דואג לי.