עמדתי מול המראה, בבואתי הזהובה משתקפת בה יחד עם שיערי החום פזור על כתפי בעדינות.
"אולי לא כתר?" שאלתי את אמאייה, היא הביטה בי בבלבול ואז אורו עיניה, היא רצה לאחד הארגזים שלא פרקו, יותר נכון שהיא לא הסכימה שיפרקו ופתחה אותו, עשרות תכשיטים היו בתוכו, היא נברה בו והוציאה נזר עדין ויפיפה, אבן מדהימה נעוצה באמצעו.
"את אוהבת אותו?" היא מתקדמת איתו אליי.
"כן" אמרתי בחיוך ענק, נהנית מהתחושה של להגיד כן מרצוני.
אמאייה הניחה אותו על ראשי והוסיפה סיכה כדי לקבע אותו.
ג'יזל איפרה את פניי בעדינות וענדה על אוזני עגילים.
שליח הגיע ועלינו לכרכרה בשביל ליטרלי חמש מאות מטר, אני לא התווכחתי והגענו למחוז חפצינו.
לארמון המלוכה.
ירדנו והפעם אמאייה ירדה לפני כדי להבטיח שלא אפול שוב..
הובילו אותנו במסדרונות יפיפיים, הייתה בהם עדינות אך חוזק. לא כמו בספרד, חוזק וחוזק.
"אנה, שבי בבקשה. משפחת המלוכה תצטרף אליך בעוד זמן קצר" משרת לבוש מדים מצוחצחים אמר והחווה לי על מקום מסוים ועוד כיסא לידי.
"סליחה? אדוני, חלה פה טעות. יש לי שתי מלוות" אמרתי באי נעימות.
ג'יזל נענעה בראשה לשלילה. "לא אשב איתכם הפעם נסיכתי" היא אומרת ויוצאת משם, משכתי בכתפיי בבלבול אבל התיישבתי.
אם המשרת היה מעדכן אותי שמשפחת המלוכה כוללת מלכה ונער בן שתיים עשרה זה היה עוזר מאוד, בהדגש על מאוד.
"הוד מעלתך" אמרתי וקדתי, המלכה הנהנה והתיישבה מולנו, הנסיך התיישב משמאלה.
בלעתי את רוקי כשדלת אולם האוכל נפתחה וליאו עמד שם. "אני מתנצל על האיחור הוד מעלתך" הוא אמר לה בחיוך ונישק את ידה, מתיישב לידי. גאד למה? זו לא יכלה להיות איזו פגישה דיפלומטית שהוא לא יכול להיכנס אליה או משהו?!. לא, מסתבר שלא.
ליאו קרץ לנסיך הקטן והוא נעץ בו מבט זעוף.
האוכל התחיל לצאת החוצה, מכל טוב ליכטנשטיין ומאכליה הטעימים בהגזמה הוגש על השולחן, בתפוחים מיובשים ומסוכרים ממטעי התפוחים שלהם ועד בקר משובח ורך כחמאה מעדריהם המפורסמים בטעמיהם הייחודיים.
"את נראית מתפעלת איזבל, האם בספרד לא מגישים כזה אוכל?" המלכה פנתה אליי בחיוך קריר. לעזאזל, מה נסגר איתכם אנשים? לכו תשבו ליד מדורה ותחממו את הפנים, תרימו את הלחיים קצת יותר גבוה ותחייכו נורמאלי!
"אני מתפעלת כי אפילו שאכלתי את אותם המאכלים בביתי שבספרד אני מוצאת פה חדשנות וטעמים שלא הייתי מעלה על דעתי שיהיו במאכלים אלו" עניתי תשובה דיפלומטית
YOU ARE READING
אני אמרתי לא!✔︎
Romance"איזבל- קומי מהשולחן, את לא ראויה לשמוע אותנו מדברים" "כן" "איזבל- החליפי את השמלה, היא אינה הולמת אותך" "כן" "איזבל- תפסיקי להיות זועפת" "כן" "לכי, חיזרי, עצרי, חייכתי ,לבשי, הוציאי-" "כן, כן!, כן!, כן!, כן!" אמרתי. זהו! אני מפסיקה בזה הרגע!, לא...
