נקודת מבט מרקו
ג'יזל הייתה חיוורת, גופה רעד ונאבק להישאר יציב, "תקראו למייסון!" שאגתי ותפסתי אותה, היא דחפה אותי ממנה.
"חתיכת חלאה!" היא נוהמת, לעזאזל אפילו שהיא חצי מתה היא מסוכנת.
"תנשמי, יהיה בסדר" אמרתי והיא נעצה בי מבט של נדפקת.
"אמרתי לך את זה גם אז טמבל, אתה טיפש וחלאה!"
ג'יזל נראתה רושפת אש, מוכנה לכלות כל דבר שהורס לה את התסרוקת.
"טיפשים! חבורת גלמים שכמותכם! אנחנו על הגבול של צרפת! אם הם ימצאו אתכם אתם תענשו בחומרה, הרי נסיכת צרפת היא חברתה הטובה של הנסיכה. אני מציעה לכם לא להתעסק איתה!" ג'יזל נהמה בזעם טהור.
"אני יודע" אמרתי והרמתי אותה בזרועותיי. "את לא מחדשת כלום" המשכתי ולפתע היא השתנקה.
"ז- זה כואב" היא לוחשת בקושי. "זה..." היא לא הצליחה לנשום כראוי.
חרא.
"את תהיי בסדר" אמרתי ברוך שלא ידעתי שקיים אצלי.
"אני מעדיפה למות, תוריד אותי!" היא אומרת בזעף.
"אוכ תסתמי כבר" תיאו אומר ואני נועץ בו מבט משתק. "הוא מנסה להציל אותך!"
נעצתי בו מבט רצחני. "איפה מייסון?" שאלתי.
"אני פה, דבר אית-" מייסון קפא. "אתה מלא דם מרקו!" הוא אמר בדאגה.
גנחתי בתסכול. "הדם הזה שלה מייס!!" אמרתי בלי לחשוב, ג'יזל רטנה בין ידיי.
"בנים" היא ממלמלת בזמן שאני מכניס אותה לאוהל של מייסון, הבת שלו, בערך בת שתיים עשרה הביטה בנו בדאגה.
"תכיני לי את המיטה ואת התחבושות אמור!" מייסון פקד בבהלה כשביתו רצה כחץ מקשת למלא את מבוקשו.
"הכל מוכן אבא, תניח אותה" היא אומרת ומביאה לו קערה מלאה מים רותחים ותחבושות לבנות, ליבי התכווץ על הילדה הזו, היא ראתה כל כך הרבה מראות קשים שחץ הישר באמצע הגוף אפילו לא מזיז לה. אמור הייתה מתורגלת כבר שלוש שנים, היא ראתה הכל, משריטות מזוהמות שמובילות לקטיעת איברים ועד מוות.
"אל תזוזי" אמור אומרת בקול מלא חמלה, שוטפת את פניה של ג'יזל במים מהנהר הסמוך לנו. "את תהיי בסדר, אבא שלי מרפא מצויין, הוא עזר לאנשים במצבים גרועים משלך" היא אומרת בקול מרגיע ומסדרת את שערה של ג'יזל לאחור.
הבטנו בהם בשקט עובדים כמו שעון משומן הייטב, היא מרגיעה אותה והוא מכין את כל החומרים שצריך.
"צאו מפה" אמור אומרת.
"אנחנו?" שאלתי בבלבול, לא מרוכז בה. הייתי מרוכז רק בזוג עיניים כחולות כמו נהר באמצע הקיץ.
YOU ARE READING
אני אמרתי לא!✔︎
Romance"איזבל- קומי מהשולחן, את לא ראויה לשמוע אותנו מדברים" "כן" "איזבל- החליפי את השמלה, היא אינה הולמת אותך" "כן" "איזבל- תפסיקי להיות זועפת" "כן" "לכי, חיזרי, עצרי, חייכתי ,לבשי, הוציאי-" "כן, כן!, כן!, כן!, כן!" אמרתי. זהו! אני מפסיקה בזה הרגע!, לא...
