"איזבל, את בטוחה במה שאת עושה?" אמאייה שאלה בדאגה בזמן שכיסתה בשכבת פודרה עבה את המכות הכחולות על גרוני.
"כן, אני צריכה קצת שחרור" אמרתי בזמן שג'יזל הרימה את שערי לזנב סוס הדוק וגבוה. אני חייבת את זה, אני אתפלץ, ולא בקטע טוב.
אמאייה נאנחה והוציאה שמלה ירקרקה פשוטה מהארון שלה, היא עזרה לי ללבוש אותה.
אחרי עשרים דקות של עבודה מאומצת הייתי נראית כבת העיר, סינר מאפיה על מותניי, קשור בקשר פפיון יפיפה.
הייתי נראית שונה, לא הייתי אני אבל הייתי הכי אני שיכולתי לבקש בזמן זה.
"שקיק הכסף נמצא על החגורה שלך, אל תדברי עם זרים ואל תתקרבי לסמטאות הנטושות" אמאייה מורה לי. הנהנתי במהירות.
ג'יזל ואני יצאנו החוצה במהירות, מסתבר שבזמן שאנחנו אכלנו היא למדה את כל פתחי הכניסה והיצאה, את שעות העבודה של השומרים והחלפת המשמרות, תגידו מה שתגידו... היא יעילה.
שמתי את גלימת הברדס הירוקה הכהה במעט מצבע השמלה, בודקת בפעם האחרונה שאין לי שום סממן בית מלוכה.
אין כלום. טוב... חוץ מעצם העובדה שאני הבן אדם הכי כהה במדינה הזו, אבל בקטנה, כן?
יצאנו ממקום מגוריי והלכנו בשקט עד שהגענו לחומת הארמון, פתאום שומר התקרב אלינו במהירות. אכלתי אותה.
"מכאן גבירותיי" הוא אמר פתאום והחווה בידו לדלת שלולא הוא לא הייתי רואה.
"תודה ג'יימס" ג'יזל אמרה בחיוך, הוא חייך חיוך מאוהב אך ג'יזל התעלמה ממנו, פונה אל דלת הסתרים ומושכת אותי אחריה.
"תודה ג'יימס", אמרתי במהירות והוא קד קידה מגושמת ונעלם מאחורי אחד העיקולים.
"מכאן" היא אומרת ופונה למסדרון צדדי שמוביל למטבח, יצאנו באחת הדלתות והגענו ל...
"השוק" אמרתי בפליאה, מביטה סביבי בהתפעלות, הצבעים, הריחות, הקולות.. הכל כל כך חי וחופשי.
הבטתי בבדים שעמדו בשורות, בוחנת כל אחד, ממששת, נוגעת, מרגישה. זה כל כך חדש לי, ובכל זאת. ישן ממתפרת הארמון.
"שלום לך" נתקעתי בגוף והסתובבתי במהירות, סרקתי את האדם שנתקעתי בו.
אישה, בת חמישים, אולי שישם עמדה מולי בחיוך מתוק. "את נאבדת?" היא שואלת.
הנדתי בראשי לשלילה. "את מחפשת מישהו?" היא ממשיכה לשאול.
"לא.. אני באתי לפה רק לטיול" אמרתי בחיוך.
"אה, אני מציעה לך לעבור לחלקו השני של השוק, אני מניחה שמשמר הארמון לא יהיה מרוצה לראות אותך מסתובבת" היא עונה לי בלחישה.
קפאתי. "איך את-"
"שימי את הברדס חמודה, את בולטת כמו לפיד באמצע הלילה בצבע עורך" היא מציעה ואני ממהרת ליישם
YOU ARE READING
אני אמרתי לא!✔︎
Romance"איזבל- קומי מהשולחן, את לא ראויה לשמוע אותנו מדברים" "כן" "איזבל- החליפי את השמלה, היא אינה הולמת אותך" "כן" "איזבל- תפסיקי להיות זועפת" "כן" "לכי, חיזרי, עצרי, חייכתי ,לבשי, הוציאי-" "כן, כן!, כן!, כן!, כן!" אמרתי. זהו! אני מפסיקה בזה הרגע!, לא...
