נ.מ איזבל
פניו של ליאו התחממו והתכוננתי למהלומה, אך במקום הרגשתי יד חמה על כתפי.
"היא אמרה לא. יש בעיות עם זה?" קולו האהוב של כריסטיאן נשמע מאחורי.
ליאו האדים בזעם. "תקשיב לי טוב חתיכת בן זו-" הוא נעצר כשכריסטיאן הרים את ידו לאות עצירה והסתובב אל הקהל.
"יש מי שמתנגד לנישואים האלו?" הוא שאל. דממה השתררה באולם כשלפתע ילד שחור שיער התרומם מהשורה המלכותית.
"אני!" ניקו הרים את ידו בנחישות.
"אני" אמאייה התרוממה מיד אחריו. "אתה לא שווה את האוויר שהיא נושמת"
"ואני" מרקו וג'יזל התרוממו יחד. "מגיע לה מישהו שלא מכה אותה" מרקו נהם.
דנטה כמעט נחנק. "הו, בהחלט אני" הוא התרומם בכעס. "אתה תצטער על שנגעת באחותי" הוא מזהיר.
"גם אנחנו" לוסיה, יוהן ואריאה קמו כאיש אחד.
דמעה של אושר זלגה על לחיי. זו המשפחה שלי.
כריסטיאן ליטף את פניי בעדינות. "אני חושב שצריך להחליף את הנדרים אדוני" הוא פנה לכומר שמלמל משהו על תשלום כפול.
"האם אתה- כריסטיאן רומאנו הרביעי לשמו, נסיך הממלכה המפוארת ליכטנשטיין, השלישי לש-" כריסטיאן שלח לו מבט והוא גנח. "האם תיקח את איזבלה דה מונטיז'ו להיות אישתך?"
כריסטיאן לקח את ידי. "לכל ימי חיי" הוא אמר.
"והאם את- איזבלה דה מונטיז'ו, תקחי את כריסטיאן רומאנו להיות לבעלך?" הוא שאל.
הנהנתי במהירות. "כן" אמרתי.
"אם כך, בתוקף הסמכות ש..." לא שמעתי, התרכזתי בעיניו הכחולות של כריסטיאן. "אתה רשאי לנשק את הכלה" פתאום נשמע וכריסטיאן הטיח את שפתיו בשלי. נישקתי אותו.
"את שלי" הוא אמר באושר והמשיך לנשק את שפתיי נשיקות קטנות.
"אני מניח שאקבל הסבר, נכון?" מלך הסוקוזי אמר בכעס. בלעתי את רוקי באימה ואצבעותיי נתפסו בחולצתו של כריסטיאן בחזקה.
"הוד מעלתך.." כריסטיאן כרך את ידו סביבי. "אני מצטער, זה לא בא ממקום של זלזול" הוא הבטיח והתנתק ממני, כורע ברך בפניו.
"קום כריסטיאן" קולו של יוהן נשמע. יוהן הביט בו בבלבול. "בתוך מלכך אני מצווה עליך לקום." הוא אומר ועיניי התרחבו בהפתעה. המלכה היא כבר לא היחידה לכתר. יוהן הגיע ודרש את הכתר. איש לא יוכל לערער על כך.
"זו הכרזת מלחמה" המלך שאג והתרומם.
"אתה לא מכריז מלחמה. אין לך על מה" יוהן אומר בנועם.
"הוא כן, הבן שלי פשוט בושה, והוא מזלזל בו!" המלכה אמרה והשתררה שתיקה. היה אפשר לחוש את המתח באוויר.
YOU ARE READING
אני אמרתי לא!✔︎
Romance"איזבל- קומי מהשולחן, את לא ראויה לשמוע אותנו מדברים" "כן" "איזבל- החליפי את השמלה, היא אינה הולמת אותך" "כן" "איזבל- תפסיקי להיות זועפת" "כן" "לכי, חיזרי, עצרי, חייכתי ,לבשי, הוציאי-" "כן, כן!, כן!, כן!, כן!" אמרתי. זהו! אני מפסיקה בזה הרגע!, לא...
