ההגדרה חוסר נוחות לא תתחיל לתאר אפילו את התחושה שלי ברגע זה.
'ארוחת ערב מלכותית' היה מושג שלא אהבתי בבית מאחורי דלתיים סגורות, שלא לדבר על לסעוד אותה בממלכה אחרת, עם האנשים שמשוועים לרע ביותר עבורי.
השתיקה לא הייתה מביכה, היא הייתה מלאת אגו, מלאת חיפוש פגמים וניכור.
היושבים היו לפי הסדר- אימו של כריסטיאן בראש השולחן כשולטת בממלכה, כריסטיאן מימינה ואחריו ניקו, בקצה השני של השולחן ישב אבי ומימינו אימי, אליסיו ובעלה של לואיסה, משמאלם ישבו לואיזה וילדיה עם דנטה.
אה רגע, קלטו את זה. אני יושבת בצד שמאל בין המלכה לליאו. כמה נחמד לי. כריסטיאן מולי מחייך אלי חיוך מרגיע.
כן, אין מצב שהארוחה הזו תיגמר בשלום.
דנטה וכריסטיאן החלים מבטים ופתאום שניהם התרוממו, קדו אחד לשני, לחצו ידיים והציגו את עצמם.
נשפתי בהקלה כשהם היו הראשונים לשבור את הקרח. השקט החל להעלם כשהקטנים של לואיסה צחקקו בשקט על נתח הבשר שדומה באופן מחשיד למוח וניקו החל להסיח את דעתו של ליאו על ידי שאלות מטופשות כדי להרחיק את ליאו ממני.
אבי התרומם ובידו כוסית. "אני מניח שתקראו למה שאנחנו עושים פה בשמות רבים אבל המונח המדויק ביותר הוא סעודת חתונה." הוא אומר וחתיכת הבשר נתקעה בגרוני. סעודת חתונה. מחר החתונה שלי?!
אלוהים אדירים.. מחר אני מתחתנת!!
העפתי מבט מבוהל אל כריסטיאן והוא החזיר לי מבט עצוב ושפתיו יצרו את מתאר המילים 'הכל תלוי בך'
כמובן שהכל תלוי בי!, תמיד זו רק אני!
רציתי לצרוח ולהפוך את השולחן, להעיף ממני את הכתר הכבד שאימי התעקשה שאכבוש, רציתי לקרוע את שמלת החתונה שכבר סיימו את תפירתה והכי חשוב- לא רציתי להיות פה!!
מצאתי את עצמי עומדת כשהכוסית בידי, ליאו החזיק את ידי וכולם הרימו כוסית לחיינו.
היתה לי תחושה שהיו לפחות שניים שהרימו את הכוס למותו של ארוסי. כריסטיאן וניקו.
נשפתי ברעד כשכולם התיישבו ושתו מהכוסות.
"הזמנתי את ממלכת סוקוזי לחתונה" אמרה המלכה וכל השולחן השתתק.
"את עשית מה?" שאל אבי, זעזוע ניכר על פניו.
המלכה הנהנה. אבי רתח "את הזמנת שבט שקורא לעצמו ממלכה, שבט מבודד, מוקף חומות והגנות שאי אפשר לפרוץ אליהן ו-"
"ואני מתכוונת לחתן את בני עם ביתו של המלך" המלכה הודיעה. הסטתי את מבטי לכריסטיאן שהלבין כמו המפה הצחורה
"ואיך זה קשור לחתונתה של ביתי?" אימי שואלת.
"חיזוק קשרים. אם תהיו מספיק חכמים כדי לנצל את האירוע הזה" היא אומרת ומביטה בי בחיוך השטני שלה.
YOU ARE READING
אני אמרתי לא!✔︎
Romance"איזבל- קומי מהשולחן, את לא ראויה לשמוע אותנו מדברים" "כן" "איזבל- החליפי את השמלה, היא אינה הולמת אותך" "כן" "איזבל- תפסיקי להיות זועפת" "כן" "לכי, חיזרי, עצרי, חייכתי ,לבשי, הוציאי-" "כן, כן!, כן!, כן!, כן!" אמרתי. זהו! אני מפסיקה בזה הרגע!, לא...
