.מ ג'יזל
פקחתי את עיניי בבוקר. רואה מולי את האדם שנמצא בסיוטים הכי גרועים שלי ובחלומות הכי טובים שלי.
את מרקו.
"הי.. בוקר טוב ג'ינג'ית" מרקו אמר בחיוך מלאך שלו. חייכתי גם אני, מתרפקת לתוך חיבוקו החם.
"בוקר טוב טמבל" מלמלתי והצחוק של מרקו הרטיט אותי ואת נפשי. "תפסיק לצחוק עליי!" אמרתי ודחפתי אותו ממני, מתרוממת.
"הי הי הי בואי הנה" הוא מתרומם אחרי במהירות ותופס במותני, כמעט בבהילות.
חייכתי חיוך מנצח. "אחד אפס" אמרתי ויצאתי מהאוהל המאולתר, אוספת את הזאבים ומלטפת אותם.
"מה קורה, דברי איתי" מרקו ביקש בקול עדין מאחוריי. שתקתי, נושמת עמוק ומוציאה אוויר רועד.
"מחר אנחנו מגיעים לספרד" עניתי את התשובה היחידה שהצלחתי להוציא מפי בלי לרצות להקיא.
מרקו רכן לעברי והזאבים נהמו לעברו והחלו לשלוף את לסתותיהם. "הי! הי! תתרחקו" אמרתי והם המשיכו במסע ההפחדה שלהם.
"קירה, מספיק!" אמרתי בלחץ. קירה ייבבה והתחככה בידי, הזאבים השתתקו.
מרקו עזר לי להתרומם וחיבק אותי. "תני לי שם ג'יזל. רק תני לי את השם שלו ואני נשבע שזה ייפסק"
מזווית העין ראיתי את קייט ומתיאו מתקרבים אלינו, פניו של מתיאו עייפות וקייט לא נראית יותר טוב, חיוורת כמעט עד מוות.
מרקו נישק את מצחי והלך אליהם, הוא דיבר איתם לרגע וקייט החלה לבכות, מרקו חיבק אותה ופניו מהוססות, עצובות.
"קייט? את רוצה לצאת לטיול?" שאלתי אותה ומרקו התנתק ממנה בחיוך כמעט אבהי. היא הביטה במתיאו שהנהן בשקט.
"אל תתרחקו, אנחנו יוצאים עוד שעה" מרקו ביקש. באתי לפתוח את פי. "אני אקפל את האוהל שלך, לכו" הוא הפציר בי.
הנהנתי, לוקחת את ידה של קייט העדינה, שתינו הלכנו כשקירה מאחורינו כמו כלבה בטיול.
"את בסדר?" שאלתי, שאלה מטומטמת. ברור שלא!
עינייה הנפוחות ננעצו בי. "מרקו בטח סיפר לך, נכון?" היא לוחשת בקולה השברירי.
"אפילו לא מילה. אני רוצה לשמוע ממך" אמרתי ברוך
קייט משכה באפה והורידה את ידה לבטנה. רציתי לחייך אבל ידעתי שזה לא זה.
"יש לי הרעלת הריון חמורה..." היא אומרת ופני הוריקו.
"מייסון-"
"מייסון סיפר לי את זה." היא אמרה בעיניים אדומות.
"אוי קייט.." חיבקתי אותה וקירה ליקקה את ידה. קייט התפתלה וצחקקה, צחוק ראשון זה ימים שלמים שלא ראיתי אותה צוחקת.
YOU ARE READING
אני אמרתי לא!✔︎
Romance"איזבל- קומי מהשולחן, את לא ראויה לשמוע אותנו מדברים" "כן" "איזבל- החליפי את השמלה, היא אינה הולמת אותך" "כן" "איזבל- תפסיקי להיות זועפת" "כן" "לכי, חיזרי, עצרי, חייכתי ,לבשי, הוציאי-" "כן, כן!, כן!, כן!, כן!" אמרתי. זהו! אני מפסיקה בזה הרגע!, לא...
