לב יקר ערך

פרק 2

אלי

השעון הראה 21:00, שיקגו רטובה לגמרי מגשם הזלעפות. אני וג׳יין ישבנו על הספסל המקורה, מנסות לחמם את עצמנו. צפיתי בג׳ייקוב ממול משקשק בקבוקי אלכוהול, המוזיקה הרועשת מהבר הדהדה החוצה וסחפה פנימה עוד אנשים שהתיישבו בדיוק ממולו והסתירו לי את שדה הראייה.

״נו, איפה הוא? אני חייבת לחזור הביתה!״ שאלתי, ונעמדתי במקומי.

״נראה לי שאני שומעת רכב.״ ג׳יין קמה אחריי, מתקדמת אל קידמת המדרכה. הבטנו ימינה אל הכביש, והבחנו בג׳יפ המרצדס השחור והנקי מתקרב. יכולתי להבחין בבחורה עם שיער בלונדיני וארוך במושב לידו גם מבעד לחלונות המושחרים.

״מי זאת?״ מלמלתי.

״הפסקתי לעקוב.״ היא אמרה בגלגול עיניים.

תיאו יצא ממכוניתו באיטיות, ״אני מקווה שקראת לי לכאן בשביל שאשמע כן,״ הוסיף במבט ישיר לעבר ג׳יין. צווארי נשבר מלנסות להסתכל בעיניו, למזלי הוא לא הסתכל עליי אפילו.

״לא בדיוק.״ ג׳יין עיקמה את שפתיה.

״סליחה?״ שאל.

״תראה תיאו, יש לי הצעה אחרת בשבילך״

״הוצאת אותי באמצע מסיבה בשביל הצעה?״ שילב את ידיו בהפגנתיות. הבושה והמבוכה השתלטה עליי, בהיתי במדרכה כדי לא לסבול את אי הנעימות שתכף תגיע.

״תקשיב לי עד הסוף״ אמרה ג׳יין, ״יש לי בשבילך כלה אחרת״.

״אני לא מבין.״ קולו נשמע שוב, אני המשכתי לבהות בשרוכים שבנעליי.

״המלאך שלידי, אלי קווין״ השיבה ג׳יין, נוגעת בכתפי. ראשי עדיין שמוט ממבוכה. הרגשתי את תיאו מסתכל עליי מלמעלה.

״אלי? מאיפה זה הגיע פתאום?״ שאל במין גיחוך ציני. הרמתי את מבטי סוף סוף.

״מה זה משנה? אתה הרי אמרת שזה בסך הכל חוזה על הנייר.״ ג׳יין ענתה במהירות.

״את מעוניינת בכלל?״ תיאו פנה אליי. הרגשתי את ליבי מאיץ במהירות לא סבירה.

״אני אמרתי לה ש-״

״היא כן.״ ג׳יין התפרצה לדבריי.

״תראי, זה לא אישי.״ הוא הסתכל עליי שוב, ״אני ביקשתי מג׳יין כי זה עסק שדורש חספוס מסוים, שמתאים לנשים כמוה.״

״נשים כמוני?״

״אלי,״ תיאו המשיך בדבריו, ״את תוכלי לעמוד בשקר כזה? אסור שיעלו עלינו בשום פנים ואופן.״

״מה זאת אומרת?״ שאלתי, סוף סוף משפט שלם הצליח לצאת מפי.

״אני לא יכול לפרט כרגע,״ קשר העין שלנו התחדש, ״אבל התמימות שלך יכולה לסכן את זה. זה צריך להיות אירוע רשמי. חברים, משפחה, עוגה - הכל״