לב יקר ערך

פרק 27

תיאו

בריאן: הם לא מוכנים לחתום, בני זונות.

קראתי את ההודעות שבריאן השאיר לי עד שהעיניים שלי כמעט דיממו מעצבים. העסקה שאנחנו עובדים עליה כבר יותר מידי זמן עדיין לא יצאה לדרך. הבעלים של החברה שאני מעוניין לקנות עדיין לא השתכנע. זאת השקעה ענקית, שיכולה להקפיץ את החברה שלי עשר מדרגות למעלה. אני רוצה בניין עם השם שלי בכמה שיותר מדינות באמריקה. להקים אימפריה כל כך חזקה שאני לא אצטרך להרים צוות סיכון לפני כל פגישה שמא אפול מנכסיי. אני בחצי הדרך לשם, והייתי בטוח בחוזה הזה מתחילתו ועד סופו. אבל יותר כסף ממה שכבר הצעתי, לא בא בחשבון. אני צריך לחשוב על דרך אחרת.

כמעט חודש עבר מאז יום ההולדת של אלי, שחתם את התוכנית שלי כמוצלחת. את הג׳יפ הלבן ומנקר העיניים היא החליפה בחיפושית צהובה, שהתאימה לה כמו כפפה. היא כיסתה את החוב, ואימא שלה, שהתנגדה להצעה עד לפני שבועיים, ממשיכה את הטיפולים בבית החולים. אני רציתי את אלי מאושרת, רק ככה הייתי יכול להיות רגוע לגבינו. זאת קלישאה, אבל היא נכונה. היא לא צריכה לחיות את החיים שלה בתוך סיר לחץ. היא לא צריכה לפרנס משפחה, ולא ליהנות מהדברים הבסיסיים ביותר. היא כנראה התרגלה שמזלזלים בה, או מנצלים אותה.

לא במשמרת שלי.

אני יודע שזה לא מרפא כלום, יש פצעים שאף כסף בעולם לא יגליד. אבל אם זה עזר לה לנשום לרווחה אפילו לשנייה, אני מעדיף את הדרך של השטר.

תיאו: תלך הביתה, תנוח. אני אטפל בזה.

״למה אתה נראה מוטרד?״ הקול הרך של אלי נכנס למחשבות שלי, כשהיא התיישבה לצדי על הספה במבט מודאג.

״שום דבר שצריך להדאיג אותך,״ שלחתי יד לרגליה שהונחו על ברכיי. משהו במבט שלה היה נראה מוזר, אסוף ומחושב יותר מבדרך כלל, ״מה יש?״

היא פיהקה כשהיא נמתחת לאחור, ״כלום, אני סתם עייפה.״

קימרתי את גבתי, מרים לה את הסנטר גבוה. ״כבר עברנו את השלב שאת מסתירה ממני דברים, דברי.״

החזה שלה התנפח כשהיא נאנחה, והורידה את ראשה על הכתף שלי.

״אני פשוט...אני חושבת ש...״

״כן?״

״אני מרגישה שאני...לפי מה שג׳יין אומרת, חרמנית.״

הצורה שבה היא בחרה את המילים שלה לא השאירה לי אפשרות שלא לחייך. כזאת תמימה, נבוכה מהתאווה שלה.

״זה לא מצחיק!״ היא חבטה בחזה שלי בחוזקה.

״צודקת,״ כחכחתי בגרוני, ״אלי, אין בזה שום דבר רע.״

״אבל בחיים שלי לא הרגשתי ככה.״ הרימה את ראשה בחזרה, כשאני תופס אותה בוהה באזור המכנסיים שלי.