לב יקר ערך

פרק 16

אלי

החזרה לשגרה הייתה כמו מים קפואים שמישהו שפך עליי באמצע הלילה. זה לא שהתרגלתי לשפע ולאיכות החיים, התרגלתי לתחושת הרוגע והנחת. הוא גרם לי להרגיש שוב אישה, ולא אימא במשרה מלאה. העולם עצר מלכת לשבוע, החיים שלי נעצרו ונכנסו לענן חלומי של שקט. כל מבט שאני מורידה לכף ידי, הטבעת שעל האצבע שלי גורמת לי להיכנס שוב למחשבות עליו גם באמצע שאני מגישה קפה ללקוחות.

״אלי, את שוב בוהה.״ העירה ג׳יין, מקישה באצבעותיה מול עיניי.

״סליחה.״ מלמלתי, וחזרתי לחתוך את הירקות לסלט.

״אם הוא לא בא עד עכשיו הוא לא יגיע בכלל, תשתחררי מזה.״ הוסיפה בלחישה.

״אבל למה? אני זאת שכעסה לא הוא!״

״אלי, אני הזהרתי אותך מראש,״ גלגלה את עיניה, ״זה תיאו קרוז! הוא לא צפוי, ובטח שלא נורמלי. את לא יכולה לשנות בן אדם בשבוע.״

״לא תכננתי לשנות אותו,״ השבתי, ״אבל בשבוע הזה נחשפתי לבן אדם אחר ממה שאת מתארת. הוא היה רגיש, ג׳נטלמן, מכיל...״

״רגיש? מכיל?״ גיחכה בזלזול, ״אלי, איזו פטרייה לקחת?״

״אני מבינה שקשה לך לקבל את זה, אבל זו האמת.״ עקפתי את גופה לכיוון הכיור.

״אני רק מנסה להחזיר אותך למציאות,״ באה אחריי עם כלים נוספים, ״אני לא רוצה שתיפגעי.״

״את לא צריכה,״ סובבתי את מבטי אליה, ״אני והוא שמיים וארץ, שמן ומים. אני יודעת שזה לא יכול לעבוד בנינו.״

״אז למה את לא מפסיקה להתעסק רק בו מהרגע שהגעת?״

גם אני שואלת את עצמי את זה, תאמיני לי...

״לא יודעת,״ נאנחתי בעודי שוטפת את הכלים, ״אולי הגזמתי בתגובה שלי. הוא בסך הכל ניסה לעזור.״

״הגנת על הכבוד שלך, כמו תמיד״ ניחמה אותי בליטוף, ״זה שהוא לא בא היום לא קשור אלייך!״

״את חושבת?״

״ברור!״ הרימה את קולה, ״נראה לך שבחורה, לא משנה מי בעולם, תהווה עבורו איזה סנטימנט?״

ג׳יין לא אומרת את זה מכוונה רעה, אני יודעת שהיא לא מנסה להוריד לי את הביטחון (יותר ממה שהוא נמוך) היא פשוט דואגת לי. אני יודעת מאיפה זה מגיע אצלה. היא בעצמה נפגעה ממנו וזוכרת לו את זה עד היום. אבל אני יודעת טוב מאוד מה אני מרגישה, זה אחרת. אני הרגשתי את העיניים שלנו מדברות, את שפת הגוף שלו. הוא סיפר לי על החיים שלו, ראיתי את אחיות שלו. אני לא חושבת שיש בן אדם בעולם שיודע את הפרט השולי הזה. אז כן, היה לי על מה לחשוב. ועוד איך!

״מה לגבי ג׳ייקוב?״ קולה של ג׳יין נכנס שוב למחשבותיי כשבהיתי בסבון הכלים.

״מה איתו?״