פרק 18

2.7K 122 22
                                    

אלי

הרמתי את ראשי בציפייה לכל רכב שחנה מול בית הקפה. אף אחד מהם לא היה שלו. כל יום שעבר מבלי שראיתי אותו, הרגשתי את המבוכה שלי מתעצמת על הדרמה שעשיתי. בזמן שאני אוכלת את עצמי, ולא מפסיקה לחשוב על הטעות הזאת, ג׳ייקוב מהצד השני לא מפסיק לנסות אותי. אני לא יכולה לשמוע אותו יותר. הוא מגעיל אותי, הוא דוחה אותי. אני עובדת כל היום משמרות כפולות כדי שלא תהיה לי דקה אחת פנויה עבורו. אולי ככה הוא יתייאש וייפרד ממני, כי אני לא מוצאת את המילים לעשות את זה. או את האומץ.

לא רציתי אף אחד. אני רוצה להיות לבד. לדאוג רק לעצמי ולמשפחה שלי. התחלתי לעשות יותר טיפים, שמרתי את כולם בקופסת חיסכון חדשה שפתחתי. החלטתי שאני מתחילה לחסוך לתואר. ייקח כמה זמן שזה ייקח, אבל אני אלמד באוניברסיטה. אני מאוד מקווה שאצליח לעמוד בהבטחה הזאת. כי יש לי תחושה שבסוף אשבר ואכניס הכל לחוב של ההורים שלי. אני חייבת להיות חזקה, אחרת אף אחד בחיים לא ידאג לי יותר.

הגיעה השעה 12, השעה הקבועה שלי ושל מר קליין. כמו בכל יום, הוצאתי לנו בייגל חם ופטפטנו תוך כדי הלעיסות. הוא ממשיך להחדיר בי מוטיבציה, כל יום במשך חצי שעה אני מרגישה מחוזקת יותר מיום קודם.

״את עדיין נשמעת מדוכדכת.״ אמר מר קליין.

״המילים שלך מחזקות אותי, אתה יודע כמה.״ נאנחתי, ״פשוט...״

״הוא עדיין לא בא.״

הנדתי בראשי, ״עדיין לא.״

״אז למה שלא תעצרי את העינוי הזה, ופשוט תלכי אליו?״

״בשביל מה?״ כיווצתי את גבותיי, ״לא עדיף להתנתק ממנו לחלוטין ולהמשיך הלאה?״

מר קליין הסתובב אלי חלקית, מסדר את כובע הקסקט שלו. ״אלי, את לא יכולה לענות על שאלה בשאלה. יש לך סיבה מספיק טובה לא ללכת אליו?״

הורדתי את מבטי לכפות ידיי, ״לא.״

״תראי מה זה, כנראה שאלוהים ממש אוהב אותך היום.״ תפח על כתפי.

״מה?״ השבתי מבולבלת. מר קליין סימן לי להסתובב עם עיניו הקטנות. סובבתי את צווארי בכזאת מהירות שיכולתי לשמוע את הצוואר שלי נתפס. הלב שלי החסיר פעימה, אפילו שתיים. זה היה הוא. ראיתי אותו מתקרב. הרגשתי כאילו לא ראיתי אותו למשך כמה חודשים רצופים. עלה בי חיוך אוטומטי, אנחת הקלה של משא כבד מהלב שלי.

״אלי,״ הוא אמר, מתקרב אליי.

״היי,״ השבתי מחייכת.

״אנחנו צריכים לדבר, לבד.״

״אני בדיוק הולך, בחור צעיר.״ אמר מר קליין, קם ממקומו באיטיות. תיאו תפס בידו ועזר לו להתרומם.

״הוא בחור טוב.״ מר קליין מלמל לפני שהתקדם, ואני לחשתי לו לשתוק בצחקוק.

״חמוד, מי זה?״ שאל תיאו משלב את ידיו.

לב יקר ערךWhere stories live. Discover now