לב יקר ערך

פרק 14

תיאו

כל רגע שאני עומד ליפול שוב למחשבות על אלי, הקול הפנימי מתערב ומזכיר לי את המילים של בריאן. אולי אני לא באמת מתאהב בה וזה רק בגלל שהיא לא התאהבה בי קודם. אבל למה לעזאזל ציפיתי מלכתחילה? אני לא יכול לתת לה מה שהיא רוצה. אולי יש בי משהו קטן שרוצה, אני לא יודע. אבל מה שאני כן יודע, שגם אם אני אנסה אני לא אצליח. בשבוע האחרון יצא לי לעשות יותר שיחות נפש עם אלי מה שלא יצא לי כמעט בעשור האחרון לעשות עם כל בן אדם. אני לא בן אדם עמוק, אבל אני לא אשקר שהיא הצליחה לגרום לי להיכנס לזה מבלי ששמתי לב. ואת האמת? זה היה כל כך משחרר, שבא לי להמשיך. יש לי טעם מתוק של עוד שאני מפחד לפספס.

דיברתי עם העורך דין שלי, אדוארד, שיכין מסמכי גירושין. אני מקבל תשובה על האימוץ ומסיים את זה, לחתוך את זה בבשר החי.

״אני יכולה להרגיש את הדפיקות לב שלך עד אליי, תירגע.״ אמרה אלי, מרימה את כוס השתייה שלה מהשולחן.

״למה הם לא מגיעים לעזאזל!״ כיסא הבר באי במטבח שלי נפל לאחור מהבעיטה שלי.

״תיאו!״ היא קמה אחריי, ״אתה חייב להישאר אדיש, אנחנו צריכים להראות להם שאנחנו זוג נורמטיבי ומאושר, נכון?״ צווארה נשבר כדי להסתכל בעיניי, ואני ניסיתי להתחמק מלהתבונן בעיניה יותר משתי שניות.

״קבענו לשתיים בצהריים, עברה שעה וחצי.״ המשכתי להתהלך סביב עצמי.

״תזכור עבור מה אתה מחכה, זה יהיה שווה את זה בסוף. הם יראו שאתה נסער וכל מה שבנינו ילך לפח.״

למה היא חייבת להיות צודקת דווקא כשאני עצבני, אין לי אפילו לגיטימציה להתעצבן עליה.

״מה אני יכולה לעשות כדי שתירגע?״

את ממש לא רוצה לקבל את התשובה האמתית לשאלה הזאת, אלי קווין.

דלתות המעלית נפתחו, ושני הסוכנים שהיו בפגישות קודם לכם הופיעו מלפנינו. ריצ׳רד ושרלוט. האנשים הבאים ברשימה השחורה שלי אחרי ארתור המנהל הארור. אם רק הייתי יכול לצלם את פרצוף ההלם שלהם כשהם נכנסו וראו אותי ואת אלי מחובקים מולם, הייתי ממסגר ותולה מעל המיטה שלי בחדר.

״וואו, תיאו קרוז...״ ריצ׳רד הסוכן מלמל בעודו סורק אותי ואת אלי בקפידה.

״אם לא הייתי מכיר אותך הייתי אומר שאתה נשמע מאוכזב, ריצ׳רד.״ שחררתי את אחיזתי ממותנייה של אלי.

״נעים מאוד,״ אלי הושיטה את ידה אליהם.

״בהחלט נעים,״ הוסיפה שרלוט, ״ובהחלט מפתיע.״

״תרצו לשתות משהו?״ שאלה אלי בקולה העדין.

״וויסקי?״ שאל ריצ׳רד, סובבתי את מבטי לאלי מבלי לעורר יותר מידי חשד.