פרק 36

2.7K 124 66
                                    

תיאו

הימים הבאים היו עינויים טהורים.

מהדברים שעלינו לרשום, לבקבק ולהשתמש בהם על עברייני מין ופורעי חוק. במבט חטוף במראה, הבחנתי במצב המוזנח שהגעתי אליו. הזיפים שלי צמחו אל צווארי, לא טרחתי להתגלח ולהסתפר מאז שבריאן איננו. לא אפשרתי לעצמי להיראות ככה מעולם, תמיד דאגתי לנראות שלי במקום הראשון, אבל זה אפילו לא דגדג את סף הדאגות שלי.

עליתי על הטיסה שלי למיאמי, ברגשות מעורבים. הייתה לי הזדמנות להציל את החברה שלי, להצליח בתוכנית שלי. הייתי צריך להיפגש עם חברת סטארט אפ מצליחה מאוד, שמעוניינת בחלק מהמניות, פגישה שבריאן עבד עליה הרבה לפני שהוא מת. זה הדבר האחרון שרציתי לעשות עכשיו, אבל לא הייתה לי ברירה. רובין וזואי נשארו בהשגחת המטפלות שלהן.  מאז שאלי עדכנה אותי על מצבה של זואי, התחלתי לשים לב אליה יותר. למרות שלא יכולתי לדבר עם אף אחד בימים מסוימים, הכרחתי את עצמי לחבק אותה. להוכיח לה שאני עומד בכל מה שהבטחתי לה בזמן שהיא הייתה בבית היתומים, או לפחות משתדל. הצמדתי לה מטפלת רגשית, וגם לרובין. שתעשה מה שאני לא מסוגל לבצע.

מיד עם הנחיתה שלי עצרתי לקנות קפה שיעיר אותי מהתשישות שלי, אחרת הייתי נרדם על שולחן הישיבות.

״אספרסו קצר, בבקש-״ הרמתי את עיניי אל הצד השני של הדלפק, התמונה של הבריסטה מולי, העלתה בי זיכרון ישן. הילדה היפה עם כובע המצחייה והסינר השחורים שהיא הייתה לובשת בכל בוקר לעבודה, מגישה לי את הקפה בחיוך הכובש שלה. בימים שבהם היינו כזרים, ללא רגשות, ללא משקעים. אבל הילדה היפה עם העיניים הכחולות שגרמה לעולם שלי להתהפך, לא עמדה שם. זאת הייתה עוד סתם נערה מתבגרת תכולת עיניים.

לפני כניסתי לפגישה, עליתי לסוויטה שלי לסדר את עצמי. קיצצתי את הזקן, סיפרתי את עצמי במעט מאוד יכולת, רק כדי שאוכל להיראות שוב כמו בן אדם. בכל זאת, צריך שיזהו אותי בתור בעל החברה ולא מנקה השירותים בבניין.

...

חזיר מזדיין.
בן של זונה.
אידיוט מכוער.
זין.
חלאה מזוינת.

אלה היו רק חלק מהמילים שכבר לא יכולתי להרשות לעצמי לבטא, בפומבי או אחרת.  במוחי, קיללתי. הרבה. כל אחד מהסובבים אותי בשולחן גרם לסף הזעם שלי שמלכתחילה לא משרת אותי נאמנה כמעט ולהתפוצץ לגמרי.
במקרים דומים, היה לי את בריאן בשביל לפרק איתו את הקללות האלה, אבל לא נותר לי מה לעשות חוץ מלהנהן בחיוך מנומס כמנהל והבעלים הבלעדי של חברת קרוז. כמו שאני צריך להתנהג, ושנאתי את זה.
ג׳ו, העובד שלי, שנוסף לתפקידו חלק ממשימותיו של בריאן, יחד עם העובדת הנגדית של המשקיע שלי התווכחו ביניהם על סכום העסקה, וקטעו אותי משקיעת המחשבות.

״...הייתם צריכים להתריע לפני חודשים!״

״לחברת קרוז אין את הצורך ב...״

לב יקר ערךWhere stories live. Discover now