לב יקר ערך

פרק 23

אלי

״בחיים לא הביאו לי פרחים.״ העברתי את ציפורניי דרך השיער שלו.

״בחיים לא שלחתי.״ אמר מסובב את ראשו אליי, בוהה בשפתיים שלי.

״תסתכל על הכביש...״ גיחכתי במבוכה, מנתקת את קשר העין. היד שלו הייתה על הירך שלי, הוא הידק את אחיזתו בבשרי.

״יש לי הפתעה בשבילך.״ אמר לפתע, ושלח את ידו למושב מאחוריי.

״מה עכשיו?״

״תפתחי.״ הוא מסר לי קופסה דקה וארוכה, כמעט באורך של היד שלו.

״זה נשק?״ שאלתי חוקרת את הקופסה.

״תפתחי כבר.״

הנחתי את הקופסה על ברכיי, ופתחתי את המכסה שלה כלפי מעלה. צבע אדום תולע הבריק את עיניי, והאיר את הרכב החשוך והקר. ״מה זה?״ מלמלתי מתפעמת. הרמתי את הבד בידיי, זאת הייתה שמלת ערב אדומה וארוכה, שנשפכה על ידיי מרוב דקיקותה ועדינותה.

״מחר בערב יש את נשף המסכות השנתי של עשירי שיקגו. תהיה שם מכירה פומבית, וכל ההכנסות הולכות לתרומה-״

״ואתה רוצה שאני אבוא איתך?״ הורדתי את סנטרי, מנסה להבין אם שמעתי נכון.

״את באה איתי. חסכתי לך את התירוץ שאין לך מה ללבוש.״ תמרן את מבטו ביני לבין הכביש.

״אבל בחיים שלי לא הייתי במקומות כאלה! איך מתנהגים באירוע כזה? יחשבו שאני אחת המלצריות, תיאו.״

״לא נתקלתי במלצרית עם כזאת שמלה עדיין.״ החזיר את ידו לירך שלי, שעדיין גרמה לעור שלי להצטמרר כאילו זאת הפעם הראשונה שהוא נוגע בי. כל פעם מחדש.

״איך אתה יודע מה המידה שלי בכלל?״ בדקתי את תווית השמלה, שהראתה את מידתי המדויקת.

״תני לי קצת קרדיט.״ אמר, והחזה שלו התנפח.

תיאו החנה את רכבו במורד הרחוב שלי, רוכן קדימה אל שפתיי ומנשק אותן לשלום.

אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי שהגיע הזמן. תחושות הבטן שלי אף פעם לא משקרות, והחלטתי לזרום עם ההרגשה שצמחה בי. רציתי להראות לו את עצמי בלי החומות שבניתי סביבי, להכניס אותו לתוך עולמי. אין שום סיבה שהוא לא ידע מי אני באמת.

״אתה רוצה להיכנס?״ שאלתי מתחת לשפתיו. הוא נשען חזרה לכיסאו, בודק אם הוא שמע היטב.

״את רצינית?״

״נראה לי שהגיע הזמן, לא?״ הרמתי את שפתי לחיוך.

״את לא חייבת.״

״נכון, אבל אני רוצה. זה מרגיש לי נכון.״ שלחתי את ידי לחפון את פניו. הוא פתח עבורי את הדלת, ואחז את ידי לאורך השביל שמוביל לגרם המדרגות בביתי. שלפתי את המפתח מהתיק, כששנינו בוהים אחד לשנייה בעיניים. ההורים שלי כבר היו ישנים, הבית היה חשוך ושקט לחלוטין. תיאו סרק בעיניו את המרחב הקטן סביבו, בפנים ריקות מהבעות.