פרק 15

2.8K 125 33
                                    

אלי

עברו עשרים וארבע שעות מאז שהוכרזתי כאלי קרוז. אומרים שעם השם באה האחריות אבל במקרה שלי הקונוטציה מעט שונה. את האלפיים דולר הראשונים שתיאו הביא לי, כבר שילמתי. האלף דולר הבאים שמרתי למקרה חירום. אין לדעת מתי ניקלע שוב למכתב בהפתעה ואני אצטרך כסף נזיל.

בימים האחרונים, תיאו מתנהג ממש מוזר. הוא יותר קר מבדרך כלל, יותר מחושב. ההומור והציניות שלו נעלמו כמעט לגמרי. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהוא מפחד שאני מרגישה כלפיו משהו, אבל זה נמשך גם אחרי שאמרתי לו שאין כלום. ניסיתי לשאול, אבל הוא טוען שאין שום דבר וזה רק הלחץ שהצטבר כל הזמן הזה בכל עניין האימוץ, אז שחררתי. ראיתי את הבנות שהוא יצא איתן, כולן דוגמניות צמרת או נשות עסקים מצליחות שיכולות לדבר בשפה שלו. אני לא ברמה שלו, ובחיים לא אצליח להגיע לשם. אני מנסה להיות קלילה, כמו שהוא ביקש. אני מנסה לא לקחת ללב. אבל המחשבה על היום שאחרי, היום שבו נחזור להיות שוב כמו זרים אחד לשנייה, גורמת לי לרצות לדחוף את הראש שלי לתוך הכרית ולבכות. באתי אל הפגישה עם סוכני האימוץ חדורת מוטיבציה ומטרה. נחושה לעשות הכל כדי לגרום לסיפור הזה להצליח. אני יודעת שאם זה לא יעבוד, יהיה כתם שחור על השם שלי והוא ימחק אותי לעד.

לדעתי עשיתי עבודה די טובה, גם תיאו חשב ככה. שכנעתי אותו לחגוג עם סטייקים ומיץ ענבים, כי יין לא בא בחשבון. אם כבר זה הימים האחרונים שלנו ביחד, אז לפחות שתישאר חותמת טובה.

״מאיפה את יודעת כל כך הרבה בגיל שלך?״ שאל תיאו, כשהסברתי לו קצת על שביל החלב והכוכבים. זה היה לילה יפיפה. היה ירח מלא, ומיליון כוכבים נפרסו בשמיים כמו שטיח.

״ידע זה כוח.״ השבתי בחיוך גאוותני.

״זה לא, זה כוח פוטנציאלי.״ מיהר לתקן אותי, ודקר את המזלג שלו בבשר.

עיקמתי את גבתי בחוסר הבנה להערתו. ״מה תעשי עם כל כך הרבה מידע בלי פעולה? המוח שלנו לא יכול להכיל כל כך הרבה כמויות מידע, אבל כשאת עושה משהו שקשור למידע שאת צורכת שם את מרחיבה את החכמה שלך.״

״וואו, בדרך כלל אנשים סותמים את הפה כשאני מתחילה להשוויץ בידע הכללי שלי.״ וזו באמת הייתה הפעם הראשונה שמישהו ועוד גבר הצליח לערער את האינטליגנציה שלי.

״אני זה לא אנשים.״ ודחף לפיו עוד חתיכה מהנתח.

״עכשיו מגיע לי הסבר,״ אמרתי בפה מלא בשר, ״איך אתה יודע שאני רוצה ללמוד משפטים?״

״זה לא היה כל כך קשה,״ גיחך, ״את הבאת את החפצים שלך, שביניהם היה את הספר של רות באדר.״

״ואם היה לי ספר על ג׳פרי דהאמר?״ והוא צחק.

״אני מודה שעברתי קצת על הדפים, היה לי קל לנחש שבזה את מעוניינת לעסוק.״ ניקה את שפתיו במפית, ״אבל דבר אחד לא מצאתי בספר.״

לב יקר ערךWhere stories live. Discover now