לב יקר ערך

פרק 8

תיאו

ראיתי את בריאן מעשן סיגריה בכניסה לבניין, הולך קדימה ואחורה סביב עצמו, שואף באריכות לריאות. נכנסתי יחד איתו פנימה, מנופף לשלום לשאר העובדים שלי שבדיוק עשו את דרכם החוצה.

דפני המזכירה שלי קיבלה את פנינו וליוותה אותי לחדר הישיבות, שם מחכה לי מייג׳ור לואיס. מפקדי לשעבר.

״למה הוא הגיע לכאן בלי לדבר איתי קודם?״

״הוא לא השאיר לי יותר מידי ברירות, אדוני״ השיבה דפני בחיוכה הערמומי. ״המעט שיכולתי לעשות הוא להגיד לו שימתין לך בחדר ישיבות שלך״

הורדתי את עיניי אליה, ״תכניסי לנו אספרסו בבקשה, ואל תפריעי מעבר לזה.״ דפני סובבה את גופה בנענוע קל, נעלי העקב שלה הרעישו את המסדרון. סימנתי לבריאן לחכות לי במשרד שלו. הדבר האחרון שרציתי זה עימות בינו לבין מייג׳ור.

בכניסתי אל החדר, ראיתי אותו עומד במדיו הרשמיים, עם מבטו המחוספס, שאפיין אנשי צבא קשוחים כמוהו. השיער שלו היה מסורק לאחור בג׳ל רטוב, ללא שיערה בודדת לא במקומה. המדים היו מגוהצים ומלאי עיטורי סיכות מלחמה. היה בנינו מבט ארוך, מבט שקט אך רועש כאחד. ללא תזוזה או תנועה חדה. הוא בטח מצפה שאצדיע, שאעמוד דום. הגוף שלי רעד רק מהמחשבה לתת לו את התענוג הזה, אבל אין לי כל כך ברירה.

״מייג׳ור רונלד לואיס״ הרמתי את יד ימני להצדעה, מנסה לנתק את עצמי מהסיטואציה.

״קפטן קרוז״ שחרר אותי בטון הקריר שלו. הוא התקדם אליי, מחזיק את כובע השירות שלו צמוד לחזה, כשיד ימין שלו מוגשת אליי ללחיצת יד. הורדתי את מבטי, מבחין בידו הלבנה עם סימני השיזוף בקצוות.

״בחייך, קרוז. ללחוץ לי את היד לא יוריד מהאגו שלך.״ בחירת המילים גרמה לי לגחך, ולהתעלם מהצעתו. התיישבתי בכיסאי הגדול והמרופד, כשמייג׳ור התיישב הרחק ממני בקצה השולחן.

״איש העולם הגדול, אה?״ הוא סרק את החדר בעיניו.

״בזמן הזה יכולתי להיות מייג׳ור בדיוק כמוך״ השבתי באותו הטון, מסתכל ישירות בעיניו.

״אני דווקא רואה שהסתדרת לא רע, קרוז״

״למה באת?״ הגבתי מיד לאחר אמירתו. מקשיח את אצבעותיי בעט הממותג עם השם שלי.

״אני רוצה לשמוע מה שלומך קודם, מה חדש אצלך בחיים?״

״עבודה וזיונים.״

״כמו בצבא״ הוסיף בחיוך זדוני. ״איך רובין וזואי?״

קמתי ממקומי איך שהשמות שלהן יצאו מהפה שלו. כבר דמיינתי את עצמי מתקדם אליו בריצה וחונק אותו בשתי ידיי, אבל דפני נכנסה בדיוק בזמן המתאים לכך. התיישבתי חזרה, עדיין מאיים עליו במבטי. דפני התכופפה אליי, מצמידה את המחשוף שלה קרוב לראשי, והניחה את כוס הקפה באיטיות.