לב יקר ערך

פרק 6

אלי

הפרידה של תיאו מאחיותיו ערערה אותי רגשית. לשמוע אותן בוכות כשהן עומדות לעזוב אותו הזכיר לי תקופות לא טובות בחיי. הוא הרים את שתיהן בזמן שהן בכו על כתפיו, ואני מלטפת את ידיהן מאחור. מצד אחד ריחמתי עליהן שהן צריכות לסבול להיות בלי המשפחה שלהן, אבל מצד שני, יש להן אח גדול כמו תיאו. החלום שלי מאז ומעולם הוא אח גדול. או אחות. שידאגו לי, יקנו לי, ירדימו אותי. במקום זה אני הפכתי להיות האמא, האבא והאחים של עצמי ושל ההורים שלי. אני לא מתלוננת, אבל זה לא אומר שאסור לי לפנטז על מציאות קצת שונה משלי.

תיאו הוריד אותן מידיו, אך במקום לרוץ פנימה אל השער הן הסתובבו ורצו לחבק את רגליי. הן נכנסו לי ללב בשנייה. המבט הטהור שלהן בעיניים, התמים והמתוק, אי אפשר שלא להתאהב בהן.

״אני צריך לחזור לעבודה, זה בסדר מבחינתך שנמשיך מחר?״ שאל תיאו כשנכנסו חזרה אל הרכב.

״בטח, אתה יכול להוריד אותי בעבודה.״

״אני יכול גם להסיע אותך הביתה.״

״לא, לא״ השבתי במהירות, ״זאת אומרת, קבעתי שם עם ג׳יין.״

נסענו חזרה למרכז שיקגו, ובחזרה גם לפקקי התנועה המטורפים.

״אז מה את אומרת על רובין וזואי?״ הוא שאל.

״אני מקנאה בך שהן שלך לתמיד,״ חייכתי, מביטה בחלון, ״אתה סיפרת להן אי פעם על מה שקרה להורים שלכם?״

שמעתי אותו נאנח, בוחר את המילים שלו לפני שהוא מסכים עוד להיפתח.

״הן בעיקר יודעות שהם נמצאים ׳בשמיים׳, לא נכנסתי ליותר מידי פרטים.״ אחיזתו בהגה התהדקה והדגישה את מפרקי האצבעות שלו.

צלצול נשמע לפתע מתוך התיק שלי. הוצאתי את הנייד שלי בזריזות וראיתי את השם של ג׳ייקוב על הצג. תיאו הסיט את מבטו כדי לבדוק, מבלי לנסות להסתיר את זה.

״ג׳ייקוב?״

״אלי, איפה את?״ שאל בטון מוטרד.

שמטתי את ראשי לתוך ידי בעודי מנסה לחפש את המילים, אך ידו של תיאו הורגשה לפתע בגבי, מה שגרם לי להזדקף אל המושב בחזרה. ״אני כמה דקות מגיעה, איפה אתה?״ פלטתי לבסוף.

״כאן, מחכה לך,״ השיב, ״עם מי את?״ חזר שוב בטון המתקיף שלו.

״ג׳ייקוב, אני בדרך לעבודה. מה לא מובן?״ השבתי הפעם מבלי לגמגם.

״אנחנו צריכים לדבר, בדחיפות!״ הרים את קולו, לפי עיוות הגבות של תיאו, הבנתי שגם הוא הצליח לשמוע אותו מעבר לקו.

״אוקיי, נדבר. אתה יכול רק להירגע בבקשה?״

״תגיעי, להתראות.״ וניתק.

״מי זה היה?״ שאל תיאו, מתמרן את מבטיו אליי ואל הכביש.

״סתם...״ מלמלתי באנחה, ״ג׳ייקוב הבן זוג שלי, מאיץ בי לחזור״