יפהפייה לוחמת [4]

פרק 29

דין:

המתח ביני לבין אריאנה נקטע כאשר שמענו בבירור את הנהמה של ברונו מהצד הקדמי של השירותים. "היי!" הוא צעק וכעס נשמע בקולו.
אריאנה ניצלה את המומנטום כדי להתרחק ממני. באינסטינקט שלחתי יד כדי לאחוז בה בחזרה, אך היא הצליחה להתחמק ואני מיהרתי לסלק את ידי ברגע שהבנתי מה אני עושה.
היא צעדה במהירות ואני אחריה. "חתיכת— זה שלי!" ברונו המשיך לנהום ככל שהתקדמנו לכיוון שלו. מצאתי אותו צועק על ילד קטן שהחזיק בובה, בידיו הקטנות, אחת מהבובות שלנו שזכינו בהן.
הילד הקטן הוציא לו לשון והתחיל לרוץ. "תחזור לפה!"
"ברונו! הוא רק ילד."
ברונו פתח בריצה אחר הילד, ולמרות הניסיון של פיורה לעצור אותו, הוא המשיך. "לעזאזל," מלמלתי כשעיניי ממשיכות לעקוב אחר ברונו שרץ אל אותו הילד.
הוא תפס אותו דרך החולצה והרים אותו למעלה כך שהילד התחיל להשתולל עם רגליו. יאמר לזכות הילד הקטן, שהוא עדיין שמר על הבובה קרובה אל חזו.
"ברונו!" פיורה רצה אליו. במהירות פתחתי בריצה לכיוונם, אך ברגע אחד עצרתי את עצמי בחריקת רגליים.
הסתובבתי אל אריאנה והצרתי את עיניי ברציניות לעברה. "אל תזוזי." סיננתי באיום שעמוק בפנים ידעתי שלא שווה כלום.
כך או כך היא תעשה מה שהיא רוצה. אריאנה גלגלה את עיניה ולהפתעתי הרבה היא התחילה לצעוד לכיוון שלי.
החזרתי את מבטי אל ברונו, שבזמן הזה הוא הספיק להוריד את הילד שלא הפסיק להחזיק בבובה הגדולה שהעלימה כמעט את כולו. הוא היה נחוש בדעתו לקחת לנו את האריה הגדול, ובמחינתי הוא יכל לקחת אותו.
העיקר שברונו לא יעשה שטויות או יפגע בטעות בילד הקטן הזה, ויגרום לתסבוכת רצינית עם גורמים כאלה ואחרים.

"תחזיר לי את זה." ברונו חשק את שיניו. "לא רוצה. זה שלי." הילד הוציא לו לשון כשאמר זאת, שוב. הדבר גרם לברונו כמעט להתפוצץ. "חתיכת חולדה—"
"היי, ילדון." פיורה התערבה וקטעה את הקללה שעמדה לצאת מבין שפתיו.
"זה לא שלך, נכון?" היא שאלה והתכופפה מולו. הילד חייך חיוך שטני בתגובה ושמר על ביטחון עצמי רב מול אנשים שהוא בכלל לא הכיר. "זה שלי. הוא גנב לי." הוא האשים את ברונו והצביע עליו.
החנקתי צחוק כשראיתי איך ברונו הולך ומאבד את שלוות נפשו. "אתה הגנב!" הילד המשיך לצעוק בסיפוק. אלוהים.
"בק?! בק!" אישה צעירה התקרבה אלינו ומיהרה אל הילד הקטן שסובב את ראשו לעברה בחיוך. "בק, מה אתה עושה? מה אמרנו על לרוץ בלעדיי?" היא חיבקה בבהלה את הילד, שהנחתי כי היה בנה, אם כי היא נראתה צעירה מדי בשביל ילד.
היא נעצה בברונו מבט שיכל להרוג מיד לאחר ששחררה את בק, הילד. "מי אתם?" היא שאלה. עיניה סקרנו בחשד את כולנו. "הילד המחורבן שלך גנב לי את הבובה." ברונו נהם.
"איך אתה מעז לקלל אותו?" היא צעקה עליו בחזרה. אריאנה לצידי שרקה בהתפעלות מהאומץ שהפגינה. "הוא זה שגנב!"
"אני לא. הבובה שייכת לי." בק הילדון הגיב לברונו באומץ רב. "שקרן."
"תעזוב את אחי, חתיכת פסיכופת." הבחורה שמסתבר הייתה אחותו הגדולה של בק, נהמה גם היא באומץ שהיה דומה לשני האחים הללו.
"עוד מילה אחת-"
"היי, מי את חושבת שאת?!" פיורה קטעה את ברונו והקיפה אותו. "פי..." קמילה מלמלה מאחוריהם. העברתי את ידי בשיערי כשכבר התחילו לרוץ מול עיניי עשרות תסביכים ובעיות שעלולות להתפתח.