אני יושבת מול החדשות עם דמעות בעיניים. הצפון שלי, הבית שלי, בוער, נשרף, מתפורר מול העיניים שלי. 10 ילדים ונערים שהלכו לשחק ולא חזרו, איך זה נתפס? איך זה אמור להיתפס?
אני, תושבת ישראל, מפונה מהצפון מאז ה-8.10, לא ראיתי את הבית שלי כבר במשך כמעט 10 חודשים. אי אפשר להמשיך ככה יותר. אי אפשר להמשיך עם המצב הזה, לא בצפון ולא בדרום. לא יודעת איפה אני יכולה להשמיע את הקול שלי חוץ מהמקום הזה, בתור מישהי אנונימית. לבי עם אחינו ואחיותינו הדרוזים והדרוזיות שחוו כאב כל כך גדול ונורא היום.
יהי זכרם ברוך💔🕯️
🎗️🎗️🎗️
27.7.2024
YOU ARE READING
טוב למות בעד ארצנו
Roman d'amourהתאהבתי בו קשות כשהייתי צעירה יותר. וכשאני אומרת קשות אני מתכוונת לזה. לא היה לו כלום פעם והבאתי לו כל מה שהיה צריך. קורת גג, אוכל, אהבה. אהבה אינסופית. אבל הוא עזב. הוא עזב אותי ולא חזר מעולם למרות שהבטיח. אבל עכשיו... אני כבר לא אותה ילדה בת 17 שה...
