התאהבתי בו קשות כשהייתי צעירה יותר. וכשאני אומרת קשות אני מתכוונת לזה. לא היה לו כלום פעם והבאתי לו כל מה שהיה צריך. קורת גג, אוכל, אהבה. אהבה אינסופית. אבל הוא עזב. הוא עזב אותי ולא חזר מעולם למרות שהבטיח. אבל עכשיו... אני כבר לא אותה ילדה בת 17 שהייתה מביאה לו את הסנדוויצ׳ים שלה. אני אישה בת 20 שנלחמה על כל דבר שרצתה והשיגה את הבלתי אפשרי. ״לקבלת המ"פ עבור לדום! עמוד דום!״ אני נכנסת אל הרחבה הגדולה באמצע הבסיס ובוחנת את הפנים של כל החיילים החדשים שלי. נשימתי נעצרת כשאני רואה שוב את העיניים היפהפיות שהגעגועים אליהן לא פוסקים. אף פעם לא פסקו. ***ספר שני בסדרה*** הספר הראשון- Mio, Mio Mio... טריגרים: פגיעה עצמית אונס פוסט טראומה מלחמה הכתיבה התחילה: 23.3.2024 הסיפור התפרסם: 8.4.2024 הכתיבה הסתיימה: -18.8.2024 הסיפור הסתיים: -18.8.2024