Take Me Anywhere

Ep. 24 those famous butterflys..

נק׳ מבט אלכס:
ירדתי אל הכניסה של ביתו של קייל, שם עמדו להם שלושה גברים ובחורה.
ג׳ייסון, קייל, לוגן וזואי.
לוגן דיבר אל ג׳ייסון וזואי וקייל הקשיבו לשיחה.

״הכל מוכן?״ שאלתי את לוגן וכולם שתקו והפנו אליי את מבטיהם.
״כן, הכנסתי את הכל לרכב... את מוכנה?״ הוא שאל.
״כן״ נשמתי נשימה עמוקה.
ניגשתי אל ג׳ייסון שהיה נראה מתוח מנוכחותי, הוא חייך אליי והיה נראה נבוך. כרכתי את ידיי סביב צווארו.
״היה נחמד להכיר אותך ג׳ייסון״ מלמלתי לאוזנו ויישרתי את מבטי אליו.
״גם לי... מאוד״ הוא אמר ונשק ללחי, מה שגרם ללוגן לזוז באי נוחות ולי לחייך מבפנים.
לוגן נפרד ממנו מיד אחריי בחיבוק וטפיחה על השכם.
״זואי, הלוואי ויכולנו להכיר קצת יותר״ הושטתי לה את ידי באדיבות והיא לחצה אותה בחיוך חם.
״יש לי תחושה שאנחנו עוד נכיר בעתיד״ היא אמרה בקריצה, לא ייחסתי יותר מידי מחשבה למשפט המוזר הזה.
״קייל, תודה רבה! על האירוח ועל זה שסבלת אותנו״ אמרתי בגיחוך. הוא מיד משך אותי לחיבוק מוחץ.
״רק שתדעי, את עשית לי חשק להתבגר״ הוא מלמל לאוזני.
יישרתי את מבטי אליו, מבולבלת.
״מה? איך?״ שאלתי כשאיני מצליחה להסתיר את החיוך שעולה על פניי.
״אני לא יודע... דאגת לי לאוכל, והנוכחות שלך בבית .. נוכחות של אישה, ראיתי אותך ואת לוגן ו... אני מניח שאני רוצה גם מישהי שתכין לי אוכל כל יום.. אם את מבינה למה אני מתכוון״ הוא אמר במבוכה, הנהנתי בראשי ונשקתי ללחיו.
״פשש, מי היה מאמין! קייל המתפרפר רוצה קשר רציני?״ התפרץ לוגן וטפח על שכמו של קייל. לא העלתי בדעתי שהנוכחות שלי השפיעה עליו כך.
״אתם נתתם לי את ההשראה אני מניח״ הוא מלמל. אני ולוגן הבטנו זה בזו סמוקים במעט ומחייכים.
״בכל מקרה, תשמרו על עצמכם, ואתה... תשמור עליה!״ קייל אמר ללוגן במבט מזהיר, שלא נשאר רציני להרבה זמן כשלוגן והוא התחבקו לשלום.
״זואי את יודעת שאני תמיד כאן בשבילך ... תשמרי על קשר״ לחש לוגן לזואי וחיבק אותה חיבוק ארוך וחם - רק שהפעם אני מבינה, ולא מקנאה.
התקדמתי לעבר המכונית ולוגן התקרב אחריי גם כן.
״אני נוהג הפעם״ הוא אמר מנופף בצרור המפתחות המרשרש בידיו.
״לא חשבתי אחרת״ אמרתי בחיוך ונכנסתי למושב הסמוך לנהג.
״מה היעד הבא?״ שאל לוגן כשהוא חוגר את חגורת הבטיחות.
״יש לנו שתי אופציות. סבתא שלי גרה באלבמה, ואפשר ליסוע דרך מיזורי, או דרך אילינוי... מה אתה מחליט?״ שאלתי.
״וואו... מישהי פה באמת השתפרה..״ הוא מלמל בגאווה ובחיוך רחב כשהוא מתניע את הרכב.
״למה אתה מתכוון?״ גיחכתי לעברו.
״שבאמת שחררת קצת. אלכס שהכרתי בתחילת המסע הייתה קובעת מראש כל דבר, ועכשיו היא מוותרת על המושכות ונותנת לי להחליט..."

דבריו של לוגן גרמו לי לתהות... האם באמת כל כך השתניתי בזמן כל כך קצר?

״בכל מקרה, אני מכיר מלון מצוין באילינוי, ממש ליד מרכז העיר ספרינגפילד״ הוא אמר ועלה על הכביש.
״מצוין, אז נלך לשם״ אמרתי בהסכמה ונשענתי לאחור, דוחפת את המפה לתיק וסומכת על לוגן שיגיע למקום הנכון.