Ep. 23 But life never asked me what I wanted...

10.7K 414 36
                                    

היי לכולם!
רובכן ביקשתן פרק היום וסיימתי לכתוב אותו, והחלטתי לפנק אותכן , תהנו מהקריאה ♥️
-------

״הר-הריון?! מה?!״ פערתי את עיניי בתדהמה, אבל לוגן התעלם לגמרי והמשיך בסיפור בזמן שכל כך הרבה מחשבות מתרוצצות במוחי.

נק׳ מבט לוגן:
״מ-מה?״ איבדתי לרגע שיווי משקל. התיישבתי על כסא הבר שבמטבח בדירה שלי, מנסה לעכל את החדשות.
״תמרה, אנחנו לא עשינו סקס מאז...״
״מטרוי לוגן. טרוי הוא האבא״ שפשפתי את עיניי, מנסה להילחם בזעם שמתפרץ בתוכי.
״למה לעזאזל את מספרת לי את זה?״ שאלתי.
״הוא קיבל מכתב זימון לוגן! הוא יוצא לשטח, הוא מתגייס למרינס! ו... אני לא יכולה לעצור אותו!״ היא בכתה בהיסטריה.
״תמרה... הוא יודע שאת נושאת את התינוק שלו?״
שתיקה שררה בקו הטלפון.
״תמרה!״
״אני לא יכולה להגיד לו!״ היא פלטה בצעקה ומיד הנמיכה בחזרה את טון הדיבור ״הוא צריך להתמקד במילא במה שעובר עליו בצבא! אם הוא ידע הוא לעולם לא יעשה מה שהוא באמת רוצה לעשות, הוא יעדיף להישאר איתי ולגדל את התינוק הזה ולא להגשים את הרצונות שלו והשאיפות שלו... אתה יודע כמה הצבא חשוב לו, אני לא יכולה למנוע ממנו את החולומות שלו! לוגן! אתה חייב ללכת איתו! אתה חייב לשמור עליו... לפחות אם אתם ביחד... אני אדע שאתם שומרים אחד על השני! לוגן.. בבקשה! הוא לא ישרוד שם בלעדיך... תמיד דאגת לו ואני יודעת שאתה עדיין אוהב אותו!״

Take Me AnywhereWhere stories live. Discover now