Take Me Anywhere

Ep. 9 losts

נק׳ מבט אלכס:
״זאת אומרת.. זה בסדר, אני אסתובב ואצא״ תיקנתי את
עצמי במהירות בכדי לא להפוך את המצב למביך עוד יותר.
כיסיתי את חזי עם זרועותיי ואחריי יצא גם לוגן.
הלכתי רועדת מקור לכיוון בית האורחים.
״פאק, את רועדת. קר לך?״ הוא שאל והביט בעיניי בעודנו הולכים.
״לא. אני רועדת להנאתי, תמיד אני רועדת בזמני הפנוי״ עניתי בציניות עוקצנית ובגלגול עיניים מזלזל.
״את בקושי הולכת מרוב שקר לך... ל-להרים אותך?״ הוא שאל בחשש. הבטתי בו, לא מאמינה שהוא הציע לי דבר כזה אדיב לאחר שמשכתי אותו לבריכה.
״זה בסדר״ עניתי והמשכתי בצעדיי הקטנים והרועדים. ״לך לא קר?״ שאלתי כשהבחנתי בהליכתו הרגילה.
״לא... כשאתה ישן בשטח בכפור כל לילה.. אתה כבר לא מרגיש סוג כזה של קור״ הוא אמר במשיכת כתפיים.
אני חייבת להודות שהוא מסקרן אותי מאוד, לא כגבר.. זאת אומרת, גם כגבר, אבל כרגע כבן אדם. 6 שנים בצבא בטוח עשו את הנזק שלהן... יש לו שריטה, חייבת להיות. ואני אמצא אותה. הוא בטח עבר המון, ואיבד הרבה יותר. אני בטוחה שהחוזק הנפשי שלו עולה על הפיזי.
אני יכולה לראות זאת בעיניו ממש עכשיו, הוא בוהה בנקודה מסוימת באוויר ושותק, אני מניחה שהוא נזכר בדבר כלשהו, עיניו בורקות מתמיד.
״אני רק יכולה לדמיין״ לחשתי. הוא הביט בי בחצי חיוך.
לאחר דקה של שתיקה אמרתי בחיוך ובגלגול עיניים ״לא מאמינה שאני צריכה להתקלח שוב בגללך״ הוא צחקק.
״אולי מקלחת תרגיע אותך קצת מיס סטרס״ הוא אמר בקריצה.
״אתה יודע, זאת באמת בדיחה גרועה״ אמרתי.
״זאת אפילו לא הייתה אמורה להיות בדיחה, פשוט את לחוצה כל כך אז הכינוי הזה מתאים לך״ הוא אמר והגענו אל בית האורחים. שנינו התקלחנו שוב.
הפעם לבשתי ג׳ינס קצר מאוד עם קרעים, חולצה לבנה רחבה במעט ואולסטר בצבע ג׳ינס. את שיערי פיזרתי ולא התאפרתי.
לוגן לבש ג׳ינס ארוך וחולצה אפורה מכופרת ששרווליה מקופלים עד מעל מרפקיו. שעונו הכסוף תאם לכפתורי הג׳ינס שלו. הוא בהחלט מושלם.. ויש לו טעם יוקרתי.
״נלך?״ שאל כאשר ירדתי אל הסלון. ואני הנהנתי בראשי.
יצאנו מביתה של ג׳יין אל בית הקפה הפינתי.
אני הזמנתי סלט עוף והוא הזמין טוסט.
״אתה...״ פתחתי את פי ״אתה יכול לדבר על הצבא? זאת אומרת... יש חיילים שלא מסוגלים אז.. אמ.. אני שואלת.. כאילו.. זה לא שאתה חייב.. זה.. פשוט ש... אני...״
״מה את רוצה לדעת?״ הוא שאל בגיחוך וקטע את גמגומי הפטתי. לקחתי נשימה עמוקה כדי להפיג את הלחץ.
״אם.. אתה איבדת חברים..?״ שאלתי בזהירות. מבטו היה מכוון אל הטוסט שעל שולחנו.

״את הקרובים ביותר״ הוא ענה ללא כל רגש משתקף בקולו.
״לפני כמה זמן?״ שאלתי. ״ותרגיש חופשי לעצור אותי בכל רגע אם השאלה קשה מידי עבורך!״ מיהרתי להבהיר.
״את מתוקה, זה בסדר״ הוא פלט בחיוך. ומיד הפך לרציני ואני הרגשתי מובכת. מתוקה? זה טוב נכון? ״כל אחד איבדתי בזמן שונה״ הוא השיב בדיבורו הרובוטי חסר הרגשות.
עכשיו מבטו נפגש עם מבטי.
״מתי איבדת את האחרון?״ שאלתי.
״כמה חודשים״ הוא ענה ועדיין ללא שום רעד בקולו או ברק בעיניו. זה מוזר.. אנשים בדרך כלל בוכים, זאת אומרת, לאבד חבר טוב לפני כמה חודשים זה עוד די טרי...
״יש לך...זאת אומרת, הייתה לך מ-מישהי.. כששירת בצבא?״ שאלתי. שניות ארוכות של שקט חלפו, הוא התחיל להרעיד את רגלו במעט עצבנות, אך פרט לכך, שום איבר אחר לא חשף רגש כלשהו.
״לתקופה מסוימת״ הוא ענה. לוגן התחיל לנוע באי נוחות ואצבעותיו שיחקו עם הסכין המונחת על השולחן ורגלו עדיין רעדה בעצבנות. החלטתי לעזוב את הנושא לבינתיים. ואמרתי לעצמי, שזה הכי טוב שאקבל ... לפחות כרגע.
״ומה איתך?״ הוא שאל. ואני הבטתי בו מופתעת לאור התעניינותו.
״למה אתה מתכוון?״
״איבדת אנשים שקרובים אלייך?״ הוא שאל.
״כן.. אני חושבת שבגילנו רובנו איבדנו לפחות אדם אחד יקר בחיים, למרות שלא איבדתי באותה צורה כמו שאתה... אבל כן״
״מי אלה? חברים? משפחה?״ שאל.
״סבא וסבתא מצד אבא שלי, אבל אותם לא זכיתי להכיר.. אמא שלי, וסבא שלי...  ובדרך מסוימת... גם אבא שלי ״ אמרתי. ראיתי את המבט ההמום על פניו של לוגן. הוא בהחלט לא ציפה לזה, אני מניחה שהוא חשב שאני בחורה שטחית שלא מעריכה, שלא איבדה כדי להעריך.
״אחים?״ שאל.
״אין״
״בת יחידה?״
״כן״
״אפשר לשאול איך איבדת אותם? את ההורים שלך?״ שאל במבט מסוקרן.
״את אמא איבדתי שהייתי קטנה, היא נפטרה ממחלה קשה.. ובעקבות זה אבא שלי התמכר לאלכוהול, סמים והימורים וכחצי שנה מאוחר יותר הוא פשוט נעלם והשאיר אותי לבד. סבתא שלי מצד אמא לקחה אותי, זאת שאני רוצה לבקר, ומאז חייתי איתה והיא בעצם גידלה אותי... כל זה קרה לפני 15 שנה בערך״ אמרתי.
״וואו״ הוא אמר ולגם מכוס התה שהזמין.״יודעת מה.. אני חושב שאני שפטתי אותך מהר מידי ואני מתנצל על כך״ הוא אמר.
״למה אתה מתכוון? מה חשבת עליי?״ שאלתי בחצי חיוך, מסוקרנת מתשובתו .
״אני בכנות חשבתי שאת מלאה בכסף, מפונקת, שבאה משכונה עשירה כזאת ושעברת לגור עם חברה טובה שלך רק מתוך גחמנות. חשבתי שאת חסרת ההערכה כי יש לך הכל״ הוא אמר.