גיחכתי והגנבתי מבט חטוף אל הארי, ״לא בעיניין שלה אה?״ שהסתכל על אדליין שעמדה מאחורי המצלמה כאילו היא איזה פרוייקט מדעי.
אדליין בהחלט בחורה שווה, גברים משתרכים אחריה כמו כלבלבים אבודים המחפשים בעלים חדשים. אני לא אשקר ואגיד שאם לא הייתי גיי לא הייתי נמשך אליה אבל זה יהיה שקר גס, בטוח הייתי מזיין את אדליין באחד המועדונים בניו יורק כל כך חזק עד שהיא לא הייתה יכולה ללכת ביום למחרת.
אבל ישו הקדוש, רצה שאחיה את חיי עם גבר ואני מכבד את זה. נהנה ממה שיש לעולם להציע לנו במידה הנכונה, אני נעצב מעצם העובדה שלא הייתי מכיר את בלייק, אילולא ישו הקדוש היה בורא את היוצרות בצורה אחרת. אבל אני שמח באותה המידה שקיבלתי את אהבתו הגדולה של בלייק ולא הייתי מחליף אותו בעד שום בחורה זרה.
״תישתוק, אני לא מכיר אותה. וכמו שכבר אמרת יש לה חבר״ הוא אומר לפתע, מפנה את מבטו אליי לרגע אחד.
״אתה שקוף כמו מראה, רואים איך אתה מרחרח אחריה, אז אל תסבן אותי״ אמרתי, והתכוונתי לכל מילה שיצאה מפי.
הוא רטן ונאנח עמוקות מסדר את מעיל הקמל שהחליף את המעיל השחור שנוהג ללכת איתו לכל מקום, ״אני לא מסבן אותך, היא פשוט מוכרת לי אז אני מנסה להבין מאיפה״
שאר הדקות הבאות עברו בשתיקה, כל אחד מתבצר במחשבותיו והצלמים לא מפסקים להתרוצץ על הסט משנים את המעילים, ומסדרים לנו שוב את השיער שיראה טוב בצילומי השער.
״אוקי בחורים מחליפים מסך!!״ הבחורה העונה לשם סידני צעקה לאוויר, אחרי שעה שאנחנו עומדים בפוזות שונות.
קמתי מהספסל והלכתי את המטרים הספורים אל אחת החנויות, בדרך אחת המעריצות זינקה מעבר לחומה ורצה אליי מבקשת תמונה וחתימה, אבל המאבטחים לוקחים אותה משם עוד לפני שהספיקה. אני עוצר אותם, רואה את הפרצוף של המעריצה מתחלף לאושר והיא מחבקת אותי פותחת את הפלאפון שלה על מצלמה ולוחצת על הכפתור הרצוי,לקחתי את העט מידה וחותם את שמי על מגן הפלאפון הזהוב.
היא הודתה לי והולכת משם עם המאבטחים מהסט החוצה חזרה אל חברותיה, בכל הזמן הזה שהצטלמנו והחלפנו בגדים גדוד מעריצים הקיף את הסט ומרוב שהיינו שקועים בעבודתינו שכחנו שיש עוד עולם בחוץ.
״סטיילס, שב באמצע הספה תישען אחורה ואני רוצה שיד ימין שלך תיהיה מונחת על החלק המוגבה של הספה. פיין, עמוד מצד ימין של הארי שמאל שלי ותניח את הרגל שלך לצידו יש?״ הנהנו להוראותיו של ג׳ורג.
״אם אדליין לא נמצאת אצלך במלון עוד הערב מתחת לסדינים, אז לא קוראים לך הארי סטיילס״ אמרתי.
YOU ARE READING
The Vow / Harry
Fanfiction״הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.״ באותו היום בו הארי פגש את אדליין כל הרגשות שלו הוצפו מחדש. הוא אהב אותה עד עמקי נשמתו, והחליט שמהיום ועד שארית חיו הוא יאהב אותה לעד. עלול להכיל: תכנים מיניים שפה גסה מוות. #מקום ראשון בפאנפקשין...
