The Vow / Harry

•34- חלק 2 •

יפות שלי!!!
מה שלומכן? איך עוברת חופשת פסח?
אני גאה להכריז שיש לנו פרקקקקקקקק
אני מתרגשת עד עמקי נשמתי!! עבדתי עליו תקופה ארוכה ורק מקווה שתאהבו אותו כמוני.
בשביל הרקורד: החלק הראשון כתוב מנקודת מבט כללית והחלק השני רשום מנקות מבט אישית של אחת הדמויות.
אז בלי התפלספויות נוספות קבלו את פרק 34 חלק שני!!!

—————————

-יום לפני תצוגת האופנה-

דלת החדר הייתה סגורה למחצה ניתן היה לראות את המתרחש בחדר השינה, אדליין ישבה בסיקול רגליים על כיסא המתכת משקפי הראיה מונחות על גשר אפה וראשה קבור בין ערמות דפים רבות.

טרייסי דפקה על דלת החדר וחיכיתה לתשובה. כשחברתה
לא הואילה בטובה לקום מהכיסא ולהכניס אותה פנימה לחדרה בעטה בדלת בחוזקה מוודאת שהרעש יגרום לבחורה השקועה בלימודים להסיט את מבטה לכיוונה, עיניה הכחולות הרימו את מבטם מהדפים המפוזרים על שולחן הכתיבה והביטו בה בכאב.

״מה את עושה פה?״ שאלה אדליין את חברתה בחוסר חשק.

״שלום טרייסי מה שלומך? איך עבר עלייך היום?
הו, אני מצויין אדליין תודה ששאלת.״ אדליין גילגלה את עיניה וחזרה להסתכל בטבלת הנתונים שהכינה ליל אמש.

טרייסי סרקה את חדרן המשותף של האחיות רדפילד והבחינה במזוודה סגולה שנחה לה למרגלות מיטתה, כשהתקרבה יותר אל העצם הסגול ראתה חפצים בודדים זרוקים בבטנת המזוודה. בעוד פחות משעה הטיסה שלה לאיטליה יוצאת ואדליין עדיין לא מוכנה חשבה לעצמה וזרקה את כרית הנוי על ראשה הברונטי של חברתה.

״אח, מה את עושה מפגרת!?״ צעקה אדליין ושיפשפה את אחורי ראשה הדואב. טרייסי ידעה שחברתה עצבנית ונימנעת מליצור קשר עם הסובבים אותה. והחליטה להוציא אותה מה באה שאליה ניקלעה. ״תזיזי את הראש היפה שלך לכאן רדפילד״ ציוותה עליה בסמכותיות, מסתכלת בשעון מזוייף שהמציאה וסופרת את הדקות עד שמגיעה.

״תעזבי אותי טרייסי, אני לא הולכת וזה סופי״ אדליין הודיעה נחרצות וקיפלה את שרוול חולצתה עד למרפקה. גיחוח ניפלט משפתיה של טרייסי ״שתינו יודעות שזה הכל הבל הבלים, את מתה לטוס לאיטליה אדי. אבל את פגועה מהפרידה שלכם״ אמרה לה טרייסי שהלכה לכיוון ארון ההזזה והוציאה מתוכו בגדים לנסיעה.