נעלמתי להרבה זמן אבל חזרתי בכל הכוח! התגעגעתי אליכן♥️
טוב, לא ארבה במילים רק אאחל קריאה מהנה ואני מקווה שתאהבו את הפרק!
———————————————-
•נקודת המבט אדליין•
נברתי אחר צרור המפתחות שזרקתי בעצבים לתיק הגב הבוקר
וגררתי את מזוודתי בעצלנות למפתן הדלת, רוח קרירה נשבה מעיפה את עץ הברוש בחצר ימינה ושמאלה קדימה ואחורה מבשרת שמזג האוויר הנוכחי מתהפך. פתחתי את דלת המהגוני בתנופה וצעדתי פנימה אל המבואה הרוח חדרה עד לשד עצמותיי, הידקתי את מעיל העור לגופי וחלצתי נעליים.
קייל סגר את הדלת במהירות מוודא שהקור לא חודר הביתה ומניח את תיק הנסיעות האפור שנח על כתפו השמאלית על הריצפה לצד מזוודתי, עיניי סרקו את הבית כאילו זו הפעם הראשונה שכף רגלי דרכה במקום. העיצוב השתנה במקצת טפט הפרחים שנכח על הקירות הלבנים הוסר ונצבע בגווני אפור, ספות העור הלבנות הוחלפו בשחורות ואילו תמונות רבות של המשפחה ניתלו על מדפי עץ ברחבי החדר.
הבית שהעברתי בו את רוב ילדותי השתנה ב180 מעלות, הרגשתי זרה בין ארבעת הקירות. עלומת אור סוררת נידלקה בקומה העליונה והאירה את מדרגות העץ, רקיעות רגלים מהירות נישמעו ודמותה של אן נחשף לעיניי. ״חשבתי ששמעתי רעשים״ הודתה, ופרמה את זנב הסוס מקודקוד שיערה השחור ונתנה לו ליפול בחופשיות על גבה.
התוכנית הייתה פשוטה להיכנס הביתה בלי שאתקל באף אחד מבני משפחת סטיילס, אבל צוחק עליי היקום ושום דבר מהתוכנית המופלאה שיצרתי במוחי התממשה. חייכתי לאן חיוך מאולץ ״הפתעה!״ אמרתי בזלזול ומה שקיוויתי בליבי זה לסיים עם הסצנה וללכת לישון במהירות האפשרית.
״כמה טוב לראות אותך אדליין! ומה שמך בחור צעיר?״ עינייה הירוקות עברו ממני לקייל, היא סרקה אותו מכף רגל ועד ראש ומשכה אותו לחיבוק אמהי מוחץ כזה. ״שמי קייל גברת סטיילס״ ענה והשתחרר מחיבוקה.
״כמה טיפשי מצידי! לא הצעתי לכם משהו לשתות, אתם בטח צמאים אחרי הטיסה.״
״תודה גברת סטיילס זה מאוד אדיב מצידך אבל אולי מחר בבוקר שניהיה יותר פיקחים, פשוט אנחנו מאוד רוצים לנוח״
״יודעת מה אן, אשמח לשתות משהו״ הסתכלתי על פניה היפות של האישה מולי קורנות מרוב שימחה ברגע שאמרתי כן.
חיפשתי אחר ידו השמאלית וברגע שמצאתי אותה שילבתי את אצבעותינו אחת בשנייה נשקתי ללחיו והלכנו למטבח. שלוש ספלים חומים נחו בשורה על השולחן וקומקום המים ביעבע על הגז, עקבתי אחרי תנועותיה של אן ולא הסרתי ממנה את העיניים ולו לרגע אחד. היא זרקה לספלי השתייה תיונים הוסיפה סוכר ובחשה עד שיצאה התוצאה.
YOU ARE READING
The Vow / Harry
Fanfiction״הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.״ באותו היום בו הארי פגש את אדליין כל הרגשות שלו הוצפו מחדש. הוא אהב אותה עד עמקי נשמתו, והחליט שמהיום ועד שארית חיו הוא יאהב אותה לעד. עלול להכיל: תכנים מיניים שפה גסה מוות. #מקום ראשון בפאנפקשין...
