The Vow / Harry

•79•

-פרק אחד לפני אחרון-😱

הפרק ארוך בכוונה, תהנו❤️
____

•נקודת המבט אדליין•

אני לא מרגישה את הריצפה הקרה תחתי או את הדמעות הזולגות מעיניי, הדבר היחידי שאני מרגישה זה החור בחזה שלי שמתמלא באושר ואהבה. בחיים לא הייתי יכולה לדמיין את זה, גם בחלומות הכי פאקינג מטורפים שלי לא הייתי חושבת שאחבק אותו או אריח את הריח שלו.

וזה פאקינג הצליח, למרות הנפילות והייאוש במהלך הדרך. הוא נמצא איתי כאן תחת אותה קורת גג ומחבק את גופי, שלא מצליח להחזיק את ההתרגשות שלי ומתמוטט לרסיסים קטנים.

״אני לא מאמינה שאתה אמיתי!״ אני ממלמלת בקול חנוק, וזוכה לשמוע את צחוקו המרהיב מזה ארבע שנים. ״תסתכל עליי!״ גרייסון לוקח צעד אחורה, ומביט בי בעיניים כחולות גדולות.

״אתה בסדר? הוא פגע בך?״ אני סורקת את גופו מכף רגל ועד ראש, כדי לשלול חבורות על עורו השזוף.

״לא, אני בסדר. תפסיקי לבכות״ הוא נותן לי נשיקה על הלחי, ואני מרגישה שניגמר לי האוויר.

״גרייס, אתה רוצה לבוא איתי לחדר כדי שניקח את המזוודות?״ לואי שואל את גרייסון ממפתן הדלת.

״לא! אני רוצה להישאר איתם״ הוא רוקע ברגלו ומושך בכתפיו.

״אחר כך אתה תיהיה עם אבא ואמא כל הזמן, עכשיו הם צריכים להיות לבד ולסדר כמה סידורים אחרונים״ הוא לא נישמע מרוצה כל כך, אבל עולה עם לואי לחדרו ומשאיר אותנו לבד.

אני מרגישה ידיים גדולות עוטפות את גופי, מחזיקות אותי שלא אפול לתהום השחור. ״אני פה אהובה, אני לא עוזב״ קולו הצרוד לוחש באוזניי.

״אתה חושב שאדריאנו גידל אותו בשמחה, אתה חושב שהוא אהב אותו?״ אני ממלמלת, אלפי שאלות קופצות לראשי.

״אני בטוח שאדריאנו אהב את גרייסון בדרך שלו, וגרם לו להיות הכי שמח ומאושר. ויכול להיות שהוא עשה טעויות, כי לא כולנו מושלמים כהורים. אף פעם לא ניהיה הכי טובים, הכי מצחיקים, הכי מושלמים, אנחנו ננסה לגדל את הילד בצורה שניראת לנו הכי טובה״

״אני אמא גרועה״ אני נחנקת.

״את לא בייבי, את לא. את האמא הכי טובה ומדהימה שאני מכיר״ הארי מרים אותי בעדינות מהחזה שלו, וחופן את פניי בשתי ידו, כדי שיוכל להסתכל עליי. ״את כל כך טובה עם אספרנסה, שלפעמים אני מקנא שהיא אוהבת אותך יותר ממני״