פרק 12 עולה!!!!
מקווה שתאהבו אותו, לא לשכוח להגיב ולהצביע 💜💜
•נקודת מבט ליאם•
קרני השמש, החמימות חדרו מבעד לזכוכית הגדולה מאירות את החדר החשוך באורן החלש. הציפורים מצייצות, והמנגינה, המופקת מגרונן הינה המלודיה הנעימה ביותר לאוזן האדם. ממש כמו שיר, המספר סיפור סודי עם התחלה אמצע וסוף. שמשאיר, את האנשים פעורי פה ועם חוסר יכולת לזוז מעוצמת ההלם.
הפלאפון, שלי רטט על שידת העץ. פקחתי, את עיניי באיטיות והתגלגלתי לצידה השני של המיטה, אני לא מוכן לקום לעוד יום חדש. אבל אין לי ברירה, הראש שלי הולם כמו סכינים קטנים והגוף שלי תשוש ועייף עד מאוד. ליל אמש, היה עמוס באירועים רבים שאיבדתי את תחושת הזמן. מאז, שהגענו אל המועדון שבו התקיימה התצוגה ולאחריה האפטר פארטי איבדתי את עצמי בהמון הגדול. הארי, נעלם גם כן, אז הנחתי לעצמי שהוא נימצא עם אספרנסה הקטנה כך שאינו עונה לטלפונים.
בלייק, ישב על כיסא הבר הכסוף וצחק עם הברמן שפילרטט איתו כאילו אין מחר. ומרוב, כמות האלכוהול הרבה שזרמה בדמי החטפתי לברמן המעצבן אגרוף ופירקתי לו את הצורה. העיפו, אותנו מהמועדון בטיל וכך עשינו את דרכנו אל המלון לעוד לילה סוער ומלא תשוקה ואהבה אחד לשני.
״הלו?״ שאלתי בישנוניות, מתרומם משכיבה לישיבה ונשען על מעקה העץ.
״ליאם! טוב שאני תופס אותך, אני מתקשר להודיע שיש לכם צילומים למגזין ווג׳. תיהיה מוכן עד 7:00 לא מאוחר יותר, הארי כבר בדרך אלייך, וואן שחור יחכה לכם למרגלות הכניסה ומשם תסעו לכיכר המרכזית לתחילת הצילומים״ הקול שלו מעצבן, ואני רוצה לדפוק אותו בקיר. האנרגיות שלו על הבוקר עוד יהרגו אותי בסוף, מעולם לא הייתי טיפוס של בוקר. אני, מעדיף להישאר עד מאחור במיטה מאשר לצאת ממנה בשעה כה מוקדמת ביום.
״כבר אמרתי לך שאני שונא אותך?״ ספק שאלתי ספק עניתי, למרות שאת התשובה הוא כבר יודע. שאיתי לא מתעסקים בבוקר אם הוא רוצה להישאר בחיים אז עדיף שיתרחק ממני.
״כן, הרבה פעמים. קדימה, תזיז את התחת העצלן שלך מהמיטה ולך להתארגן״ הוא, אומר מבעד לקו הטלפון ורעש של מכוניות נשמע ברקע.
״איפה אתה, בשעה כה מוקדמת מאוד?״ הקול, שלי בוגד בי והוא יוצא כלחישה עדינה.
״אני בדרך למקום שבו יהיו הצילומים, השעה לא מאוד מוקדמת ליאם רק 6:00 בבוקר.״
״איך יש לך אנרגיות כל כך? אתה עוד תהרוג אותי בסופו של דבר״
״בניגוד אלייך שאת הלילה בילת בתוך התחת של בלייק, אני אירגנתי שכל היום הזה יתפקד על הרגליים. אין, לך זכות להיות עייף״ אני, לא מגיב למה שהוא אומר אבל הוא אכן צודק. הגזמתי ועברתי כל גבול, הוא עושה בשבילנו מעל ומעבר ואנחנו יורקים לו בפרצוף.
YOU ARE READING
The Vow / Harry
Hayran Kurgu״הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.״ באותו היום בו הארי פגש את אדליין כל הרגשות שלו הוצפו מחדש. הוא אהב אותה עד עמקי נשמתו, והחליט שמהיום ועד שארית חיו הוא יאהב אותה לעד. עלול להכיל: תכנים מיניים שפה גסה מוות. #מקום ראשון בפאנפקשין...
