•נקודת המבט אדליין•
8.7.2004- ניו יורק + וקעקוע חברות
זו חופשת הקיץ האחרונה, לפני שנסיים בית ספר ונתחיל חיים חדשים. הנושא המרכזי שסבב סביב השכבה היה הרישום למכללות ולאוניברסיטאות, שבסופם יתפארו בקריירות מפוארות בחברות הייטק מובילות, חברות עורכי דין, פרופסורים למדעי המוח והלב, שחקנים מפיקים או סתם ייטילו בעולם הגדול.
המחשבה מה אעשה בעתיד מוציאה אותי מדעתי, כולם סביבי דואגים לקריירה שלי יותר ממני. האמת שאינני יודעת במה אעסוק שום דבר לא מעניין אותי, אולי בעוד כמה שנים שיפסיקו לטחון מים סביבי שוב ושוב, אצליח לשבת עם עצמי ואנבור מהי התשוקה שלי. אבל נכון לעכשיו לואי הוא היחידי איתו אני רואה חיים משותפים. מי ידע שהבחור הברונטי בעל העיניים המהפנטות יגרום לי להתאהב בו עד כאב, אם הייתם אומרים לי לפני שלוש שנים שהוא הבחור שיעשה אותי מאושרת הייתי בוודאי צוחקת לכם בפנים.
אנחנו שני עולמות שונים הפכים גמורים, הוא האש ואני המים. בדיוק כמו באגדות שמספרים לילדים הקטנים, שנסיכה ועובד אדמה מתאהבים ביום בהיר, או שמלך הכיתה נופל לרגליה של הילדה החדשה, ואפילו היפה והחיה התאהבו כנגד כל הסיכויים, כל אחד חושב שאגדות הן סתמיות או סתם בלוף עטוף בצר גפן מתוק, אבל בעיניי הן אמיתיות ואף נימצאות מתחת לאף, צריך רק להרים את הראש לפני שיהיה מאוחר מידי.
למשל לואי אחד שלא דופק חשבון לאף אחד, ואילו אני שקולה חושבת פעמיים על כל צעד, הוא שטותניק וילדותי ואני יותר רצינית וכבדה. אבל הוא החצי השני שלי, והאש שמציתה את חושיי.
''את הולכת להפסיד״ צווח באושר, והתגאה בשריר בזרועו.
גילגלתי עיניים בציניות והגשתי לו את כדור הבאולינג, מתפללת בליבי שיחטיא. ״אתה מתכוון שאני מנצחת?״ לעגתי לילד היפה, שנעצב כשהכדור סטה מהמסלול.
״הריצפה עקומה״
״שקרן, התוצאות מדברות בעד עצמן לאב״ טפחתי על כתפו ונשקתי לשפתיו. מנסה לעודד את כישלונו, והוא בתמורה מוציא לי לשון וצובט באפי.
לואי מביא לי כדור נוסף כשהפינים יורדים חזרה למשטח, ממלמל כמה מילים ומחזיק אצבעות בציפייה. ״סטרייק!״ אני קוראת בשמחה, כשהכדור פוגע בדיוק באמצע מפיל את כולם.
״זה לא הגיוני! איך עשית את זה?״
״קוסם לא מגלה את סודותיו״ פרעתי את שיערו.
לואי צוחק, מרים אותי בסגנון כלה ומתרחק מהדוכן. ״הניצחון עשה אותי רעב״ הוא מושיב אותי על השולחן, ומצביע על בטנו המקרקרת.
YOU ARE READING
The Vow / Harry
Fanfiction״הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.״ באותו היום בו הארי פגש את אדליין כל הרגשות שלו הוצפו מחדש. הוא אהב אותה עד עמקי נשמתו, והחליט שמהיום ועד שארית חיו הוא יאהב אותה לעד. עלול להכיל: תכנים מיניים שפה גסה מוות. #מקום ראשון בפאנפקשין...
