החלטתי, לפנק אתכן בפרק ארוך כי הפרק הבא יעסוק בנקודת מבט של דמות אחרת. והארי ואדליין, יחזור עוד הרבה זמן, אז בנתיים אני מפנקת אתכן בפרק ארוך מהרגיל.❤️❤️
כשאני, חוזר אל המסיבה אורות הניאון מהבהבים בעוצמה ומקשים עליי בחיפוש, אחר שיערו הבלונדיני וחולצתו השחורה והמכופתרת של נייל, אני סורק את הקומה העליונה ושום זכר לנייל לא ניראה באופק.
אני נאנח בקולניות, המוח שלי שולח לי פקודות ומזכיר לי לנוס מהמקום הדחוס והמעופש מעשן שחור וסמיך של סיגריות רבות. אבל, אני מוצא בריח הדחוס דבר מנחם. משתדל כמה שיותר להתמקד במטרה שלשמה הגעתי למקום הזה בלי שום התעכבויות בדרך למצוא את נייל ולחזור אל אספרנסה הקטנה במהירות הרבה.
כשאני יורד מגרם המדרגות, אל קומת הקרקע העיניים שלי קולטות את הבחורה באדום, בה נתקלתי במרפסת לפני כחצי שעה כשעישנתי את הסיגריה.
היא, ישבה על כיסא הבר כוס משקה צהוב בין כפות ידיה העדינות. והיא מהורהרת, במחשבותיה מתעלמת מהסביבה ומנסה להיזכר במשהו חשוב שיושב על ליבה או סתם משהו שמפריע למנוחתה.
אני עושה את דרכי למטה, אבל אחד הבחורים השתויים מהקומה העליוניה מתנגש בגופי. ואני מאבד את היציבות ונופל ארצה, הבחורה הזנותית שעמדה לידו צוחקת גם היא מהנפילה המטופשת שלי. אני מקלל אותם שלל קללות עסיסיות, דוחף את גופו המיוזע של הבחור ממני ויורד מטה אל קומת הקרקע.
כשהם יורדים, אל הקומה התחתונה מתנדנדים עם כל צעד שלקחו. אני עוקב, אחרי כל תנועה שלהם עד שהם נעלמים בין גופות האנשים השתויים. מתרחקים והולכים להרוס את חולצתו של אדם אחר החף מפשע.
המוזיקה החזקה הנשמעת ברקע, לא מטיבה עימי. הראש שלי הולם בחוזקה, והאלכוהול הרב ששתיתי לפני פחות משעתיים עדיין זורם בדמי, ואני יכול להרגיש אותו עובר תעלה לתעלה עושה סלטות ומתייצב חזרה. לפני שאני מחליט, לקחת את רגליי ולברוח מכאן שערו הבלונדיני, של נייל מופיע למול עיניי אני שמח וחיוך מטופש עולה על פניי.
רצתי אליו, אבל שוב דמותה של הנערה בשמלה האדומה קוטע את אשר חשקתי בו, ואני עובר לידה מחכך את כתפי בכתפה והמבטים אשר אנחנו מעבירים אחד לשנייה יכולים להרוג אותנו אם הייתה האפשרות הזאת. כשהגעתי, אל נייל הוא ישב ליד טרוור צוחק מבדיחה מטופשת שהוא סיפר על סוסים, ומסתובב אליי כשנגעתי בכתפו.
״הארי! בריטי אהוב שלי התגעגתי אלייך!״ אפשר, להבחין דרך קולו שהוא מחוק מהתחת. זרועותיו השריריות, מושכות אותי לחיבוק מוחץ ואני צוחק על המחווה.
YOU ARE READING
The Vow / Harry
Fanfic״הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.״ באותו היום בו הארי פגש את אדליין כל הרגשות שלו הוצפו מחדש. הוא אהב אותה עד עמקי נשמתו, והחליט שמהיום ועד שארית חיו הוא יאהב אותה לעד. עלול להכיל: תכנים מיניים שפה גסה מוות. #מקום ראשון בפאנפקשין...
